כשישראל, חדשנות והמון כיף לילדים, נפגשים בקיץ ב-JCC ברוקוויל :
BIG IDEA מביאים את ישראל והסטארט-אפ ניישן לקהילה הישראלית בוושינגטון DC ב- Day Camp טכנולוגי דובר עברית! נכון שבבית הספר עדיין לומדים וסופת השלגים האחרונה רק חלפה אבל לכולנו הרי ברור שהקיץ כבר ממש מעבר לפינה והראש נודד אל המחשבות מה לעשות במשך חודשיים שלמים ועוד קצת. אתם ההורים יודעים שזו שעת הכושר להתארגן היטב על בניית לו"ז מתוקתק לקראת החופש הגדול. ברור שהלו"ז הזה יכלול המון מים, בריכה, קולנוע, קניון וחוזר חלילה, אבל סביר להניח שגם קייטנה. כיאה להיותה מעצמת הסטרטאפים, המקדמת סייבר, היי טק וטכנולוגיה, לימודי מתמטיקה 5 יחידות ומדעים, מציעה ישראל לילדים ובני הנוער הצעירים קייטנה דיגיטלית וטכנולוגית בה לומדים על הייטק, מחשבים וטכנולוגיה, וגם משלבים עם זה בריכה כמובן, כי איך אפשר בלי. בקיץ הזה, אנחנו שולחים את ישראל לרוקוויל בדמותה של קייטנת BIGIDEA ,ב JCC שלכם ממש. קייטנה ישראלית טכנולוגית מבית היוצר של מחנות הקיץ הטכנולוגיים הבינלאומיים בישראל BIGIDEAA וקייטנות ההיי טק הפזורות ברחבי ישראל FUNZONE. עוד לפני שיתחיל הקיץ, יטוסו מדריכים מישראל בוגרי מקצועות טכנולוגיים שונים ויחד עם מדריכים מקומיים שייבחרו בקפידה, יעברו הכשרה ויהיו מוכנים לקבל את ילדיכם לקיץ מושקע ומיוחד ביחד עם צוות הנהלה ו IT שיתפעל את כל המחשבים והרשת בקייטנה. ילדכם יוכלו לפתח את היצירתיות שבהם ולקבל את התכנים המקבילים למה שיקבלו חבריהם בישראל. אז מה למשל יעשו ילדיכם בקייטנת המחשבים של BIGIDEA ואילו ערכים נוספים יירכשו? לצד הדברים הכיפיים דוגמת בריכה, משחקים חברתיים מישראל ופעילויות ספורטיביות, עושים בקייטנת ההייטק הזאת סדנאות בתחומי מחשבים, טכנולוגיה ועיצוב בעזרת מחשב .המשתתפים הצעירים בוחרים שתי סדנאות שבהן יתמקדו (מה לעשות, אי אפשר להספיק הכול בשבועיים), וכעבור שבועיים גם יסיימו פרויקט בכל אחת מהסדנאות אותן בחרו ויקבלו את הפרויקט הביתה. הסדנאות מועברות מדי יום בקבוצה של עד שמונה ילדים לכל היותר על ידי מדריכים מקצועיים שמגיעים מהארץ לשליחות שמביאה את ישראל לקהילה, באופן אישי ואינטראקטיבי שמגניב את החניכים וגורם להם ללמוד בכיף ולהנות מן הלימוד עצמו. ישנן 13 סדנאות של טכנולוגיה ויצירה דיגיטלית, למתחילים ולמתקדמים וסדנאות שאפילו מותאמות לנוער: סטודיו לאנימציה – בסדנה הזו תלמדו איך ליצור את האנימציה הראשונה שלכם! בעזרת תוכנות כמו FlipBoom ו-Allstar תתמחו בטכניקות שאתן מעניקים חיים לציורים דוממים ולדמויות. זו תהיה הסדנה שבה תעשו את צעדיכם הראשונים בעולם ההנפשה הממוחשבת ולבסוף תפיקו סרטון אנימציה מקורי משלכם! עיצוב אופנה – למי יש חלום לעצב את הקולקציה ההורסת החדשה שלה או שלו? הסדנה תסחוף אתכן ואתכם לעולם מרהיב של בדים, הדפסים, תבניות וטקסטורות בעזרת תוכנת תלת מימד לעיצוב אופנה ובגדים. בעזרת תוכנות המחשב תיצרו את הלוק המועדף עליך ותציגו לראווה את העיצובים פרי יצירתכם בתצוגת אופנה תלת ממדית, וזה יהיה סופר מגניב. סייבר הגנה מהאקרים – בסדנת הסייבר תהיה לכם הזדמנות לראות מקרוב איך האקינג יכול לשמש אתכם לפיצוח אתגרים ולבניית העתיד, שברור שיכלול הרבה מאוד סייבר! בכל עת במרחב הסייבר מתרחשות מתקפות האקרים, נאספים אינסוף מודיעין ואלפי חברות מנסות להתגונן מפני האיומים. בסדנה תתוודעו עד כמה חשוב להיות מודעים ליכולות הסייבר ותרכשו כלים ומיומנויות שייפתחו לכם הזדמנויות מיוחדות בתחום כבר מהיום וכמובן לקראת העתיד שלכם. התכנית של הסדנה פותחה על ידי בוגרי יחידת 8200 ומחלקת הגנת הסייבר בצה"ל. יסודות התכנות – בואו לעשות את הצעד הראשון שלכם בעולם התכנות. תכירו את יסודות התכנות בשפה #C (סי-שארפ), תכתבו את הקוד הראשון שלכם ותחשפו את עולם שלם של יצירת תוכנות ומשחקים קטנים. זה יהיה ממש כיף וקול לגמרי! צילום – היום כשיש לכם בטלפון מצלמה, אתם בטח מתים לדעת איך מצלמים תמונות עוצרות נשימה! בסדנה תלמדו כיצד לנצל את ההגדרות המתקדמות ואת מצבי הצילום המיוחדים במצלמות דיגיטליות כדי להגיע אל תוצאות מדליקות. בין היתר תוכלו לבחור את התמונה האהובה עליכם ולקבל הדפס מוגדל שלה שתתלו בכיף שלכם בחדר שלכם בבית (או בשירותים, אם בא לכם). לגו רובוטיקה – תמיד חלמתם שיהיה לכם רובוט שיעשה כל דבר שתרצו? בסדנה הזו תבנו רובוט מתוחכם באמצעות ערכת לגו רובוטיקה. תעבדו בעבודת צוות ותתכננו איך לבנות ולתכנת רובוט שיכול לעבור במסלולי מכשולים, למיין כדורים לפי צבעים ולעמוד בכל אתגר מתוחכם שתציבו בפניו. עיצוב גרפי – אתם אמנם עדיין צעירים, אבל מתחשק לכם להיות יום אחד מעצבים גרפיים מקצועיים? פה בסדנה תעשו את צעדיכם הראשונים בתוכנות הפוטושופ המפורסמת – תלמדו לערוך, להוסיף אפקטים ולעצב כל תמונה שרק תחפצו. את העיצוב הכי יפה שייצא לכם תקבלו מודפס על דף תמונה איכותי. אבל זה עוד לא הכול! כי יש גם סדנאות נוספות כמו: גיימינג סטודיו, פיתוח אפליקציות מובייל לאנדרואיד, עיצוב תלת ממד D3 ומידול , עיצוב אתרים, הפקת וידאו קליפים, ודי-ג'יי מיקסינג. עוד מידע בלינק: BigIdea
0 Comments
בהצגה "חברות הכי טובות" ענת גוב מעצבת את עולם החברות הנשית עם הנחה בסיסית – שחברות מתחילה מוקדם, ועוברת הרבה יחד. והנה פה גיליתי שגם בלי מטראז' מהתיכון או מהצבא, בעקבות השהות הרחוקה מהמשפחה ובזכות הסטואציה הייחודית של הקיבוץ, אפשר למצוא חברות.
ומכיוון שאני חובבת רשימות, הנה רשימת החברות: זו שהגיעה איתך באותו הזמן לקיבוץ, ועברתן יחד את ההלם ההתחלתי; מחיפושים ונבירות ביארד-סייל, גילויים טעימים בטריידר׳ס ועד שילוב ההשלמות המנצח של הסופרים; שוק החורף הראשון, אזהרות הטורנדו, הגעגועים והשוואות החבילות בחגים. זו ששלושת הילדים תואמים בגיל לשלך, ביחד בתור לאוטובוס, מחלקים ימי חופש מהגנים היהודיים, עוברים מבית לבית בימי השלג עד שהילדים שוכחים לפעמים שהם לא בבית שלהם. זו שגם לא עובדת – שתתלווה אליך בבקרים הארוכים עם הזאטוטים או בלי, לשיטוטי טי-ג'יי, תעדכן על מבצעים; שתיכן מזמזמות "איי הב דה שבת פילינג דיפ אין מיי לב" מקבלות השבת בג'י סיסי; ומרגישות שכבר יודעות טאי-צ'י מהתבוננות בסבתות של שעות הבוקר בפארק. אתן מסמסות מייד עם מציאת גן שעשועים חדש עם צל, מאמי-אנד-מי שווה, כל שיעור נסיון חינם בג'ים או ארוע חינמי שמחלק סוכריות לילדים. זו שכל החיים הסתובבה לידך – בטיול בדרום אמריקה, במלצרויות בתל אביב – והייתן צריכות לחצות חצי עולם כדי להפגש. תרגישי איתה כאילו היא אחת מהחבורה מהבית ואת יכולה לדמיין את שתיכן בחיים שלפני הנישואין חולקות אותם תחומי עניין ושפה משותפת שלא מצריכה הרבה מילים. גיסתך; כלומר זו שאת פוגשת כל יום שישי או שישי שני, בחופשות משפחיות ועוד; זו שהתמזל המזל וגם הבעלים חברים, והחברות שחצתה בין המשפחות. זו שלא מגיעים אליה, כי אתן גרות 3 דקות הליכה אחת מהשניה, ולא 10 שניות; הילדים אולי לא בדיוק באותו הגיל, ולא חשוב כמה תנסו זה יישאר בגדר פוטנציאל לא ממומש. זו שיכולה להיות גם אמא שלך בגילאים, והמקום חיבר בינכן לקשר ייחודי ומיוחד. אז ככה, לחברות מהתיכון, החברות מהצבא, והחברות מהלימודים נוספה קבוצה חדשה – החברות מרוקוויל. לא רק לווטסאפ. נ.ב. אה, החברה האמריקאית; לא מצאתי. לא בטוחה שיש. למרות בקשותיהם החוזרות ונשנות של עורכי "הקיבוצון" לכתוב על פוליטיקה, בחירות ושאר ירקות, החלטתי להשאיר את הבמה לוואי נט, וואלה ולשאר הוגי הקיבוץ ולהתמקד דווקא בנושא מרתק, מעניין ומסקרן לא פחות- קרי במזג האוויר שבא עלינו לטובה (או שלא) – השלג...
מה עוד אפשר לכתוב על התופעה האקלימית ההזויה הזאת? מאז שהגעתי ליבשת הצפונית אני נאלצת (כמעט) מדי שנה להתמודד איתה כולל שאר התוספות הנלוות אליה, ניקוי המכונית, המדרכות, שעתיים איחור, בתי ספר סגורים ועוד ועוד... בתור ישראלית שגדלה בעיר ים תיכונית על שלל גווניה ומעלותיה (להלן קיבוץ "אש דוד"), המעבר לירושלים לווה בהיכרות צפופה עם השלג. כבר בשנה הראשונה ירד שלג שהגיע בערך עד הברכיים. אני חושבת שמה שהמיס לבסוף את השלג היו הדמעות שלי בעודי הולכת ברחוב הראשי בתקווה לתפוס את האוטובוס היחיד שעוד היה מוכן לנסוע לכיוון תל אביב, חיפה או לא משנה לאן, העיקר שיוציא אותי כבר מההר המושלג הזה ... טוב, אז אפשר להבין שחובבת שלג גדולה אני לא. בשנה הראשונה שהגענו לכאן עוד ניסיתי לדדות בדרכי לעבודה בתוך ערמות השלג שירדו כאן (בתקופה שעוד האמנתי לתומי שרולינס מנקים את המדרכות מהשלג...). באחד החורפים ירדו כמויות עצומות של שלג, סופות על גבי סופות ונראה היה שזאת הייתה אחת השנים המושלגות ביותר שנראו כאן. זקני הקיבוץ בוודאי זוכרים היטב את החורף הזה. בתי שהייתה אז בת שנה וחצי והגיעה בערך למחצית מגובה השלג, הייתה משוכנעת שאנחנו משפחה של פינגווינים שחיים באנטרטיקה... מאז חלפו להן מספר שנים. חלקן מושלגות יותר וחלקן פחות. אבל בואו נתמקד במה שהיה כאן בשנה שעברה. יש להגיד שלכל הדעות, כולנו עשינו רילוקיישן למיניסוטה. מה שאומר שחשבתי שהייתה איזו שהיא הסכמה שהשנה לא יורד שלג, כלומר שכולנו עושים רילוקיישן לקליפורניה. מכיוון שזה לא ממש קורה ואנחנו עדיין כאן חשבתי לערוך רשימה של "מה עושים כשיורד שלג": 1 בונים איש שלג 2 בונים איגלו (כיאה למשפחה של פינגוונים באנטרטיקה...) 3. הולכים לגלוש בגבעה שמול הבריכה (איזה פחד...לא ניסיתי...) 4. מנקים את המכונית 5. מנקים את המדרכות שלנו, של השכנים, של הקיבוץ, של המושב, של רוקוויל ...(באמת חשבתם שרולינס יעשו את זה בשבילנו???) בקיצור מקווים שהתופעה האקלימית הזאת תעבור מהאזור... Happy snow day! סנדרה להערות, הארות ושאר תובנות ניתן לפנות באי מייל [email protected] בוושינגטון:
באופן כללי, הרבה מהמוזיאונים בעיר חופשיים ומעניינים מאוד. עם ילדים הייתי ממליצה על:
טיולי יום לערים קרובות:
פארקים, גני שעשועים ושמורות טבע:
יש כמובן עוד המון פעילויות ואטרקציות חביבות למשפחות באזור! אירית רייך קצת לפני פתיחת המונדיאל, נפתחה באיזורנו עונת הטריאתלונים...
באיזור מרילנד ווירג'יניה מתקיימות תחרויות טריאתלון כמעט כל שבוע במהלך החודשים מאי-אוקטובר. האירוע הגדול ביותר מתרחש בוושינגטון (בשבעה בספטמבר) ובו לוקחים חלק כ 5000 משתתפים. כמי שעשה תחרויות כאלו בישראל, אני חייב לומר שהחוויה האמריקאית בתחרויות כאלו היא נהדרת. את כל המידע לגבי התחרויות בארצות הברית ניתן למצוא באתר http://www.trifind.com/ ובעזרת חיפוש מתקדם תוכלו למצוא את התחרות המתאימה לכם מבחינת אורך המסלול, רמת הקושי, הרכב המשתתפים (ישנן תחרויות לנשים או לילדים בלבד) או אפילו תחרויות ריצה או רכיבה רגילות. ברוב התחרויות ישנו גם מקצה שליחים שבו 3 מתחרים מבצעים כל אחד חלק אחד של התחרות (אחד שוחה, אחד רוכב ואחד רץ). בטריאתלון וושינגטון שהתקיים ב 2013 ניצח הצוות הישראלי שהורכב מעובדי השגרירות... הסדר, הארגון, ההקפדה על לוחות הזמנים והאווירה הטובה (אם כי עדיין תחרותית) הופכים את האירוע מאירוע ספורטיבי רגיל, לאירוע שכל המשפחה יכולה להנות בו. תחרות הטריאתלון מורכבת משלושה ענפי ספורט: שחייה, רכיבה על אופניים וריצה (בסדר הזה) וכמו כן תחרות זו מחולקת לשני מרחקים. 1. הטריאתלון האולימפי (שנכלל לראשונה באוליפיאדת לונדון 2012) כולל 1500 מ' שחייה, 40 ק"מ רכיבה ו 10 ק"מ ריצה. 2. טריאתלון ספרינט כולל 750 מ' שחייה, 20 ק"מ רכיבה ו 5 ק"מ ריצה. מחיר השתתפות בכל תחרות נע בין 75 דולר ל 130 דולר כשהמחיר תלוי בדרך כלל במועד ההרשמה ובאורך המקצה, ככל שמקדימים להזמין כך המחיר נמוך יותר. בהשקעה כספית לא גדולה במיוחד, אפשר לרכוש ציוד בסיסי לטריאתלון כדי לראות אם הדבר יתפוס אותכם. כמה טיפים חשובים לפני שרוכשים ציוד: 1. ניתן לשכור אופניים ליום התחרות בחנות שנמצאת ב Bethesda בשם bigwheelsbikes. 2. לבדוק לפני כל תחרות האם מחייבים רכיבה על אופני כביש או שניתן לרכוב על כל אופניים. 3. חנויות שבהן ניתן לרכוש ציוד לאופניים הן performance ב congressional plaza, revolution cycles שנמצאת קצת צפונה מאיתנו על ה pike והמנהל שלה הוא ישראלי שעבד בשגרירות ותמיד שמח לעזור ו freshbikes שנמצאת ב Bethesda. 4. חנות שבה ניתן לרכוש ציוד שחייה היא sport authority. 5. חנות שבה ניתן לקנות ציוד ריצה היא R&J שנמצאת ברחוב parklawn. 6. כמובן שאת כל הציוד אפשר לרכוש גם באינטרנט וללמד קיבוצניקים וותיקים כמוכם לחכות לסיילים או להשתמש בקופונים זה כבר ממש מיותר... החלק הקשה ביותר הם האימונים לפני התחרויות, אבל בהחלט ניתן לומר שזה ספורט שכל אחד יכול לעשות אותו! מבחינת אימוני השחייה ניתן להצטרף לקבוצת שחייה של מחוז מונטגומרי והמחיר הוא בסביבות 140 דולר לארבעה חודשים (שני אימונים בשבוע של שעה וחצי עד שעתיים) וניתן להירשם דרך האינטרנט בhttp://www.ancientmariners.org/ לרכוב (על כביש) אפשר בצורה עצמאית בסופי שבוע ב beach drive שסגור בחלקו לתנועת כלי רכב (משבע בבוקר ביום שבת ועד שבע בערב ביום ראשון), וישנן גם רכיבות קבוצתיות שמוציאות חנויות האופנייםfreshbikes and revolution cycles (בחינם) וצריך פשוט לברר את המרחקים ואת קושי המסלול כדי לדעת אם מתאים לכם. את אימוני הריצה תמיד נחמד לעשות ב rock creek trail שנמצא במרחק של פחות מעשר דקות נסיעה מהקיבוץ. אה, והכי חשוב- דרוש בן\בת זוג תומכ\ת במיוחד שיפרגן ויבוא לעודד! להתראות בתחרות הבאה! (שבה גם רע הבטיח להשתתף!!!) הנה קישורים לכמה מהאתרים לילדים באזור וושינגטון:
הפלייזיאום כולל כמה חדרים, בכל חדר פעילויות שונות. ילדים יכולים לבלות בו שעות: http://www.playseum.com/ את המוזיאונים של הסמית'סוניאן אתם בטח מכירים, אבל אני בכל זאת אציין כמה מהם (הכניסה לכולם חופשית). נראה לי שגן החיות ומוזיאון הטבע הם האטרקטיביים ביותר. חוץ מזה, בכמה מהמוזיאנים יש אזורים מיוחדים שילדים יכולים לשחק בהם, כמו המוזיאון להיסטוריה אמריקאית וה-National Building: http://www.gosmithsonian.com/museums/ בקניון הוויט פלינט הקרוב אלינו יש מדי פעם שעת סיפור או הפעלות אחרות לילדים: http://www.shopwhiteflint.com/info/kidsclub במונטגומרי מול יש בנוסף לפעילויות לילדים גם הקרנת סרט בחינם בכל יום רביעי בבוקר. צריך להתקשר אליהם כדי לברר אילו סרטים הם מקרינים - לפעמים יש שם סרטים לילדים: http://www.westfield.com/montgomery/wfamily גלן אקו פארק הוא מקום מאוד נחמד, שבין השאר יש בו מדי יום ראשון בבוקר תיאטרון בובות: http://www.thepuppetco.org/ באביב אתם חייבים ללכת לתערוכת הפרפרים שנמצאת לא רחוק מכאן: http://www.montgomeryparks.org/brookside/wings_of_fancy.shtm והנה עוד כמה מקומות ואתרים עם לוחות זמנים: http://www.bounceu.com/party-places-for-kids/maryland/rockville/open-bounce/ http://rockville.macaronikid.com/calendar/ http://www.shopcabinjohn.com/Cabin_John_Kids.php http://aparentinsilverspring.com/2011/02/calendar-updates-of-note.html http://www.washingtonparent.com/familyfun.php האתר הבא מציע מדי יום מבצעים שקשורים לילדים. זה קצת מנדנד לקבל מהם אימייל בכל יום, אבל הם נותנים הנחות יפות ובעיקר הרבה רעיונות לאן אפשר ללכת: www.certifikid.com ליאורה כץ כמובן שדחיתי את כתיבת הטור לדקה התשעים. ותשע.
לא שחסר לי מה לומר, חלילה. אני בחורה רבת מילים. טוב, אז נתחיל מההתחלה (אבל לא לפני שאבקש שתשארו עד הסוף ותשיבו לשאלתי, טוב? :) שמי נועה, בת 36, מתגוררת באזור די סי מזה שנתיים (איך שהזמן טס!). הקיבוץ קרוב לליבי (על אף שאיני מתגוררת בו היום) מאחר שנולדתי בו לפני 36 שנה, כשאבי שירת כאן בשגרירות. שלושים ואחת שנים מאוחר יותר מצאתי עצמי חוזרת אל ה״שורשים״ כדי לשרת את ארצנו הקטנטונת כנציגת צה״ל והסוכנות היהודית כשליחה בארגון ״הלל״ באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון. כפי שכתב ג׳ון לנון בשירו - life is what happens to you while you’re busy making other plans (aka - אדם עושה תכניות, ואלוהים צוחק) ובכך מצאתי עצמי דוחה את חזרתי לצה״ל בקיץ שעבר לאור מציאת אהבה מקומית (כן כן, יהודי. אמא מבסוטה). אלא שההחלטה הייתה מלווה בלא מעט התחבטויות, תחושה שאני נקרעת מהבית, ומה שמציק יותר מכל - אינסוף רגשות אשם. היתכן שבחרתי באהבה על פני המדינה?! אני כותבת שורות אלה בהיסוס קל, מבלי באמת להכיר את קהל היעד הקורא אותן . אני מודה שעצם העבודה שאני עושה זאת בביתי, מאחורי מסך, מקלה במעט. אך אני מניחה שאיני הראשונה או האחרונה להיתקל בהתחבטויות וברגשות אלה. לכן, החלטתי לחלוק אותם עמכם. יצוין כי זכיתי למצוא עבודה התפורה למידותיי, אשר מאפשרת לי להמשיך לעסוק בתשוקה שלי - הסברה ישראלית (כל אחד/ת והתשוקה שלו/ה…). אז אמנם ללא מדים, מה שמסבך את ההחלטה היומית מה ללבוש, וללא דרגות, מה שמהווה מכה קלה לאגו, אך העשייה אותה עשייה, אל מול אוכלוסייה לא פחות מאתגרת - הקהילה היהודית המקומית וגם הקהילה הנוצרית. וכן, אני מודה, העיסוק בהסברה מקל מעט על רגשות האשם (אך אל חשש, כמו פולנייה טובה, הם לעולם איתי ולצידי). הארגון בו אני עובדת נקרא ה-( Jewish Community Relations Council (JCRCהמשמש כזרוע הפוליטית של הפדרציה היהודית של וושינגטון רבתי. ה- JCRCמייצג למעלה ממאה ארגונים יהודים ובתי כנסת באזור די סי, רוקוויל וצפון ורג׳יניה. מוקד עבודת הארגון הינו פעילות פוליטית מקומית - יצירת קשרים עם חברי קונגרס/סנטורים של מרילנד וצפון וירג׳יניה וקידום חוקים המשרתים את האוכלוסיה היהודית המתגוררת באזור; עבודה רבה במסגרת ״תיקון עולם״ מול האוכלוסיה הנוצרית והמוסלמית ( Inter-faith ) והסברה (המכונה כיום ״דיפלומטיה ציבורית״). מרכז ישראל (Israel Action Center) הוקם לפני כשנתיים ומתמקד בהסברה ישראלית מול הקהילה היהודית באזור. הרעיון הוא לגרום למעורבותם של היהודים בנעשה בארץ. אנחנו מארגנים אירועים ושיחות ועידה, ורוצים גם לחזק את הקשר מול בתי הכנסת. יצויין שהאירועים שאנו עורכים הינם באנגלית וללא תשלום (אנחנו מעודדים תרומה של עשרה דולרים בעת האירועים, לצורך סיוע בהמשך מימון התוכניות שאנו מקיימים, אך זה לא חובה). אשמח לעדכנכם ולראות את זיו פניכם באירועים שאנו עורכים בנושא ישראל. סבורתני שישנם לא מעט ישראלים שישמחו להגיע לאירועים מהסוג הזה , ובכלל, שיהיו מעוניינים להירתם למאמצי ההסברה בשגרה, ויתרה מזאת, בחירום. לדעתי האוכלוסיה הישראלית הנמצאת כאן מהווה נכס אסטרטגי שראוי ורצוי לעבוד עמה. אני אישית עוסקת בתחום ההסברה מזה עשור. שירתתי כרס״ן בצה״ל (אני בחל״ת כעת) והתחלתי לעבוד בארגון לפני כארבעה חודשים. על כן הנושא מאוד קרוב לליבי. ואם בהסברה עסקינן, הייתי רוצה לנסות לרתום אתכם, הישראלים המתגוררים כאן, לסייע במאמץ ההסברתי. אין הכוונה להפוך אתכם לדוברים, ובוודאי שלא לצייר את ישראל באור מושלם. רחוק מכך. אני חשה כי מה שחסר כאן בקהילה היהודית זה שיח עמוק וכן על המתרחש בארץ. בעיקר בקרב בני השלושים-ארבעים. לרוב הם פשוט לא מתעניינים, שלא לומר אפאתיים. לדעתי יש מקום לשיח איתם, איתכם, וביניכם. אז מה אתם אומרים? הייתם באים לאירוע משותף כאן באזור, על בירה הום-מייד ישראלית (בחינם!) כדי להתחיל את השיח? חשבנו, פנינה (שליחת הפדרציה) ואנוכי ליצור שלושה מפגשים, אחת לחודש, המונים קבוצה קטנה של ישראלים ואמריקאים, כשבכל מפגש נדסקס נושא "חם" אחר: יחסי ישראל-ארה"ב והקונפליקט הישראלי-ערבי; זהות יהודית (ישראלית ואמריקאית); יזמות והתקדמות טכנולוגית. אני חושבת שזאת הזדמנות טובה לחיזוק הקשר בין הקהילה היהודית המקומית לישראלים המתגוררים באזור, על אף פערי התרבות, המוכרים לי מקרוב באופן אישי. מי בעניין? כמובן שרעיונות נוספים יתקבלו בברכה! אשמח לשמוע את דעתכם/תובנותיכם/חוו”דכם (בכל זאת אשת צבא…) בנושא. אנא כתבו אליי ל:[email protected]. חג ביכורים שמח! אז אחרי שנה מלאת אתגרים, שבה למדתי על אין סוף הדברים שאפשר לעשות פה (בכל עונות השנה) עם ילדה קטנה שעדיין לא נמצאת במסגרת אבל ממש אוהבת לצאת מהבית, החלטתי לכתוב את עיקרי הסטאז' שעברתי ב – "איך לבלות עם פעוטה באזור רוקוויל (בתקציב מוגבל) ולהישאר בחיים".
הדברים נכתבים בעיקר מתוך החוויה שלי עם תמרי, כשהיא היתה בת שנה עד עכשיו (שנתיים). אני בטוחה שיש עוד המון דברים שאנחנו לא מכירות, ואני אשמח אם תוסיפו עוד הערות. מטבע הדברים, חלק מהדברים רלבנטיים בעיקר לגילאים הצעירים – זה מה שאני מכירה (-: בברכת – sharing is caring, בואו נתחיל: פעילות בקניונים ובמרכזי קניות: מתחמי פעילות חינמים לילדים: ב-Westfield Montgomery Mall; וב – Lake Forest Mall יש בקומה הראשונה אזור משחק חינם לילדים קטנים. מדובר באזור מתוחם, שיש בו כמה "פסלים" קטנים ורכים שהילדים מטפסים עליהם ומוציאים שם מרץ. זהו התחליף האמריקאי לפינות הג'ימבורי בקניונים בישראל. בנוסף יש ב-Westfield Wheaton אזור פעילות דומה (וגם רכבת קטנה שנוסעת ברחבי הקניון עבור מחיר מופקע כלשהו). בקניון הזה גם נפתח סניף הקוסטקו החדש. מתנפחים: בשני הקניונים הראשונים שציינתי יש חנויות (מרשתות שונות) של מתנפחים. מקום מצוין להוצאת מרץ לקטנים. מדובר בפעילות בתשלום (חצי שעה עולה בסביבות ה6.5$ ושעה בסביבות ה-10$). אפשר להוציא בהם כרטיסיה כך שלאחר מספר ניקובים מקבלים כניסה אחת בחינם. (רשתות מתנפחים הן בכלל די פופולאריות פה, ואפשר למצוא מסוגים שונים גם מחוץ לקניונים, למשל Bounce). פעילויות – Mommy and Me: לרוב מדובר במפגשים של כשעתיים, אחת לשבועיים ביום קבוע, בכל אחד מהקניונים הגדולים שציינתי. המפגשים מתרחשים לכל אורך השנה, והם כוללים פעילות צביעה ויצירה לילדים, שעת סיפור, מוזיקה ועוד. כדאי להיכנס לאתרים של הקניונים להתעדכן בימים ובשעות (למשל בשנת 2013 דובר בווסטפילד מונטגומרי בפעילות אחת לשבועיים, בימי רביעי השניים והאחרונים של כל חודש, החל מ10:30 בבוקר). (http://www.westfield.com/montgomery/; וגם - . http://www.westfield.com/wheaton/; וכן -http://www.shoplakeforest.com/). ב-Cabin John mall יש פעילות דומה, אחת לשבועיים בימי שישי (http://www.shopcabinjohn.com/.). ב-Rio Center יש גם פעילות לאורך כל השנה, השנה זה היה אחת לחודש ביום רביעי הראשון של כל חודש (http://www.washingtoniancenter.com/events/washingtonian-little-tots). ב- Congressional Plaza יש במהלך האביב והקיץ פגישות דומות, אחת לחודש (ניתן לברר באתר של הפלזה או פשוט לעבור משם ולראות אם יש מודעות בנושא - http://www.congressionalplaza.com/) גם המתנ"סים בעיר מאפשרים פעילויות כאלה. יש מספר מתנ"סים בסביבה, שמאפשרים בעבור מחיר סמלי לתושבי העיר/המחוז, להשתתף בבקרים מסוימים בשבוע במפגשי mommy and me. כך למשל ב-Twinbrook community center כל יום שני משעה 10:00-12:00 חצי מגרש כדורסל של המתנ"ס מוקדש למפגשים האלה ומאפשר אזור משחק לילדים (לפירוט המתנ"סים והמרכזים - http://www.rockvillemd.gov/index.aspx?NID=1219). ואחרון חביב, אומנם לא בקניון, אבל יש פעילות דומה גם ב-Rockville Town Square (בחורף זה מתקיים בתוך הספריה), אחת לחודש בימי שלישי השלישיים של כל חודש (http://rockvilletownsquare.com/events/mommy-and-me/). חנויות צעצועים: אחד הבילויים המפתיעים אך האהובים עלינו. כשיש איזו חצי שעה/שעה להעביר, וקר בחוץ, אפשר פשוט להיכנס לחנות צעצועים ולשחק בצעצועים, כל עוד זוכרים להחזיר הכל חזרה למקום, ולהיות אדיבים (-: אני כמובן לא באה להמליץ על אחת מהחנויות וגם לא מתייחסת למחירים של הצעצועים (שהם די יקרים ככלל), אלא לעצם האפשרות לבלות בחנות כזו. יש כמה חנויות נחמדות במיוחד לילדים באזורנו, שמניסיון שלי העובדים היו תמיד אדיבים ואפשרו לתמרי להיכנס, לשחק במשחקים, ולצאת: ב-Congressional Plaza: חנות מקסימה בשם Child’s Play שיש בה מגוון גדול של צעצועים, כולל אוסף מרשים של חיות, וכמובן – שולחן עם רכבות שהילדים אוהבים לשחק בהם. וגם חנות של הרשת Buy Buy Baby שגם שם יש מבחר של צעצועים שניתן לשחק בהם. בצד השני של הפלזה יש את Michaels שזו חנות עם המון דברים המשמשים ליצירה וגם כמה צעצועים ופיצ'יפקס (רק צריך להיזהר שם עם ילדים קטנים במיוחד כי יש שם גם הרבה דברים שבירים). ומעבר לכביש יש את Party City עם מבחר בלתי נגמר של פיצ'יפקס קטנים לכל המשפחה. ב-Federal plaza: יש את Five Below, וגם יש את ה-Hobby Works. ב-Montrose Crossway יש את Target שם יש אזור משחקים גדול, רחב ושקט, שניתן להעביר בו בשקט זמן, וגם על הדרך לעשות קניות... (יש שם גם חנות יצירה שמעולם לא נכנסנו אליה אבל להבנתי היא מצוינת). ב-Cabin John Mall יש את חנות הצעצועים Toy Kingdom שגם בה יש שולחן רכבת גדול ומושקע. סניף נוסף ומצוין של החנות יש גם בTown Square. ספריות הספריה העירונית: מקום נפלא לא רק אם אתם צריכים להעביר שעה עם פעוט. ספריה מצוינת, שיש בה אזור גדול לילדים שיש בו כורסאות בצורות של חיות לשבת ולקרוא ספר, מבחר גדול של ספרי ילדים (באנגלית), פאזלים, משאיות ועוד כל מיני משחקים לילדים שלא מתחשק להם לקרוא באותו רגע, וסך הכל – אוירה נעימה ושקטה. כדאי להוציא כרטיס ספריה (חינם), ולהנות מהמגוון שיש לספריה להציע. טיפ: כשנמצאים בטאון סקוור (לכל מטרה שהיא) אפשר להחנות בחניה המסודרת בחינם בשעתיים הראשונות אם עושים ואלידציה של הכרטיס חניה בספריה. הספריה ב-Twinbrook: עוד לא יצא לנו לבקר שם, אך הבנו שהיא נחמדה מאוד וחברותית לילדים. (http://www.montgomerycountymd.gov/library/) ובעניין דומה – כמובן שניתן לבלות גם ב-Barnes and Noble בפדרל פלאזה – גם לשבת ולקרוא ספרים, וגם יש אזור של צעצועים שניתן לשחק בו. בנוסף, בשנה החולפת היה שם כל יום רביעי בבוקר (לדעתי ב-10) שעת סיפור. http://store-locator.barnesandnoble.com/store/2764 Nature Centers במחוז שלנו יש ארבעה מצויינים (Black Hill Nature Center; Brookside Nature Center ; Locust Grove Nature Center; Meadowside Nature Center ). בכל הארבעה אפשר לבקר בחינם, ויש בהם פעילויות לילדים, חלקם בתשלום וחלק בחינם או בתשלום סימלי. בחלק מהמקומות יש מתחם נחמד לילדים עם צעצועים, אזור צביעה, הסברים על הסביבה ועוד. רובם מציעים פעילויות לילדים בתשלום סמלי. רוב הפעילויות מותאמות לילדים בגילאי גן. מומלץ להיכנס לאתרים, ופשוט להגיע (אמצע השבוע זה זמן מועדף. לרוב סגורים בימי ראשון). האתר שמרכז את כל פעילויות הילדים במרכזים:http://www.montgomeryparks.org/activities/things_to_do/spring/nature_centers.shtm?gclid=CIfS8Juov70CFUgA7AodyXoANA חוגים בתשלום: לגילאים הצעירים אין המון אופציות. האופציות שיש הן יחסית לא זולות. אנחנו לא השתתפנו בהן, אבל מה שכן – פעלנו כישראלים מצויים, וניצלנו עד תום את העובדה שכל אחד מהם מאפשר שיעור ניסיון חינם! שווה לבקש. בנוסף, כל אחד מהם מציע בשעות מסוימות בשבוע אפשרויות לשעה של free play – זה בתשלום, אבל מאפשר שימוש במתקנים גם בלי להשתתף בשיעורים. My Gym - http://www.mygym.com/ (הסניפים הרלבנטיים הם בפוטומק ובבתסדה, ויש אחד גם בגיית'סבורג שממוקם טיפה יותר רחוק). The Little Gym - http://thelittlegym233.reachlocal.net/ThousandOaksCA/Pages/default.aspx Marva’s Tots - http://www.marvatotsnteens.com/ הפן היהודי פעילויות ב-JCC: גם אם לא חברים בארגון וגם אם אין ילדים שלומדים שם, כדאי להתעדכן בפעילויות של הארגון באתר שלו. יש חוגים נחמדים, בעלויות לא גבוהות, וגם פעילויות מיוחדות בזמן החגים. בנוסף, כל יום שישי, החל מהשעה עשר, יש פעילות חינמית לשבת לילדים הקטנים שכוללת משחקים ושירה (http://www.jccgw.org/early-childhood/parenting-center/). פעילויות של בית חב"ד: http://www.chabadisraelicenter.org/ כמו כן, מומלץ להיות מנוי לאתר http://www.jconnect.org/ שמאפשר להתעדכן בפעילויות של ארגונים יהודיים. ניתן ללמוד דרך זה גם על חוגי Mommy and Me שחלק מבתי הכנסת מפעילים פה בבקרים (למשל בבית שלום בפוטומק, או בהר-שלום בפוטומק). פארקים וגני שעשועים פחות מתאים לחורף מטבע הדברים, אבל רלבנטי לחלק ניכר מהשנה:
שונות הפלייזיאום – פשוט להגיע ולהתרשם. מקום מיוחד. לא זול (7$ לאדם, ואדם כולל כל אדם! כולל הורים, כולל אחים קטנים מעל גיל 11 חודשים). אבל יש ימים בשבוע עם הנחות (למשל, בימי שני אמהות נכנסות חינם).http://www.playseum.com/ Glen Echo Park – יש שם חוגים שונים לילדים, קרוסלה שעובדת בימי הקיץ, וגם – תיאטרון בובות ישן ומקסים שמופיע לרוב בסופי שבוע, מתאים גם לממש קטנטנים, בעלות של 5$ לאדם.http://www.glenechopark.org/ מוזיאונים בדיסי – רוב המוזיאונים חינם! ללכת ולהנות. לגילאים הצעירים (תמרי היתה בת שנה-שנתיים) רלבנטים במיוחד ה-Natural History Museum וגם ה-American History Museum. אבל יש מבחר אדיר שמתאים גם לגילאים אחרים. מזרקות – מזרקות נהדרות שילדים יכולים לרוץ בפנים בתוך סילוני המים (כדאי להצטייד בבגד ים). רלבנטי לקיץ. אנחנו נהננו בעיקר במזרקה בטאון סקוור ובמזרקה בGeorgetown waterfront park (http://www.yelp.com/biz/georgetown-waterfront-park-washington). גן החיות – פשוט ונוח להגיע עם המטרו בקו האדום (ואז גם חוסכים 16$ חניה). הכניסה חינם. מגוון של חיות, הפעלות לילדים, קרוסלה יפיפיה, וגם פינת ליטוף קטנה בקצה הפארק. http://nationalzoo.si.edu/ בריכות סגורות – אופציה נחמדה לחורף. אנחנו ניסינו את אחת מהבריכות שבסביבה, אבל יש מגוון וניתן לחפש אחרות. (זוהי הבריכה שאחנו היינו בה, שהעלות היא 4$ לילד, ו-6$ למבוגר, כשיש זמנים קבועים שבהם ניתן להגיע למשחק ושחייה חופשית -http://www6.montgomerycountymd.gov/content/rec/files/aquatics/macpooluse.pdf) כמובן שבימי הקיץ אין כמו הבריכה של הקיבוץ. אתרים שכדאי להיות מנויים להם או להיכנס אליהם בקביעות, שיש בהם הצעות מצוינות לפעילויות עם ילדים http://rockville.macaronikid.com/ http://www.washingtonparent.com/ פורסם ב- Ynet ב-9 ביוני 2014 ע״י החברה ליאת נוקד-וינדר:
סביר להניח שמרבית הסובבים אתכם שמעו על חרדים וחילונים, רפורמים וקונסרבטיבים, אבל הרשו לי להמר שהזרם הרקונסטרוקטיבי, אפעס, מוכר קצת פחות במדינת היהודים. מה יש ליהדות האמריקאית לחדש במרחב הדתי? מסבר שלרקונסטרוקטיבים – אלה שלא מצאו עצמם באף אחד מן הזרמים המקובלים – דווקא יש. מעבר לעניין שמייצר זרם יהודי-דתי חדש יחסית, הרי שהרקונסטרוקטיבים הולכים ומהווים אתגר מגזרי-סוציולוגי בפני עצמו. בתוך פחות ממאה מאז נוסדו, מונים הרקונסטרוקטיבים כמאה קהילות ברחבי הארה"ב, ומפעילים קולג' רבני המכשיר את "מורי הדרך הרוחניים" הבאים. הם חובשים כיפות, ורבניהם משתלבים ברשימות הרבנים המשפיעים במגזינים נחשבים בארה"ב, אך למעשה, הם מהווים תנועה הרחוקה מרחק רב מהאורתודוכסיה או הרפורמה.הרב מרדכי קפלן ייסד את התנועה ליהדות מתחדשת כזרם פילוסופי ביהדות, וראה בה תרבות חיה ומתפתחת, שלצאצאיה עומדת הזכות לקחת מהיהדות את הראוי והמתאים להם ולדורם. הרקונסטרוקציה היהודית רואה בעצמה תנועה משקמת ליהדות: "אנו לא רואים באלוהים ישות המתערבת בחייו של האדם וכופה עליו הר של מצוות כגיגית", אומר הרב פרד שרלינדר דוב, מנהיג קהילת "עדת שלום" במרילנד, ארה"ב."אנו אוחזים בתפיסת אלוהות שהינה הסכום הכולל של כוחות הטבע, החיים, האהבה והחוכמה של היקום. מובן שאין אנו מאמינים בהתערבות חיצונית ושינויי סדרי הטבע, לצורך צרכיו של 'עם נבחר' או פרט כלשהו. התפילה, לדוגמה, איננה אמצעי לשיח ישיר או להמתקת גזירות, אלא מהווה כלי רוחני, קהילתי ומדיטטיבי, המספקת בדרכה המיוחדת עוצמות רבות לפרט ולחברה".מוזיקה ושיעורי יהדות בבית הכנסתקהילת "עדת שלום" הרקונסטרוקטיבית מונה כ-500 משפחות, והרב שרלינדר מעיד כי ברחבי צפון-ארה"ב אין קהילה אחת דומה לחברתה. "ישנן כמאה קהילות בצפון-אמריקה, וכל אחת מהן יוצרת את המבנה המתאים לה", הוא אומר. "אדם המצטרף לקהילה, חולק את הכבוד למסורת ולערכים, ומקבל עליו את המוסכמות של הקהילה, כאשר בחייו הפרטיים הוא אינו נתון למרות ציבורית". ועל אף שהתפילות נערכות בעברית, והציבור מכסה את ראשו כמנהג האורתודוכסים - המשפחה מגיעה יחדיו לבית הכנסת, והתפילה מבוססת על מוזיקה, בשעה שלילדים מוצעות "כיתות לימוד", כפי שנהוג בקהילות לא אורתודוכסיות אחרות."בדבר התורה שאני נושא בבית הכנסת, אני מנהל דיון חי ופועם על נושא שיונק מפרשת השבוע, ומתחבר לסוגיות אקטואליות בחיי הקהילה", אומר הרב, "במהלך כל השנה, אנחנו עורכים ארוחות שבת משותפות, לומדים יחדיו, מקימים עמותות לנתינה ועזרה, ומקדמים ערכים של איכות סביבה וכבוד לטבע".מה מקומן של התורה שבכתב וזו שבעל-פה וההלכה בתוך מערך החיים היהודיים שלכם?"לגישתנו, התורה איננה ספר היסטוריה או מדע, אלא נרטיב שיש לו יושר משל עצמו. כדבריו של 'אחד העם' על משה רבנו: מה שחשוב זה לא האם האדם, משה, היה או לא היה, אלא המיתוס שנלמד סביב דמותו. אנחנו מאמינים שאנו מצויים בתקופת 'פוסט הלכה', שבה ההלכה מהווה קול, אך היא איננה חזות הכל."האחריות שלנו היא ללמוד ולהתמודד עם הטקסטים, לקיים איתם דיאלוג של שאלות מעמיקות והטלת ספק, תוך כדי התייחסות רצינית ושווה גם להגויות מודרניות, וגם לערכים של כבוד האדם, שיוויון, מוסר ואיכות סביבה. מילותיו של שאול טשרניחובסקי: 'עוד אאמין באדם, גם ברוחו, רוח עז', מתארות היטב את תפיסתנו, שכן התרבות הרוחנית לא כבולה לדקדוקי הלכה ומסורת כתובה, אלא מתפתחת ומתחדשת על פי רוח האדם והקהילה."אנו מבינים שמשמעותה של גישה זו היא, שאין התנהלות על דורית אחידה ומחייבת, אלא הכל נתון לשינויי תקופה, תרבות, וניסיון החיים של האנשים. אולם לדעתנו זו המהות, זה היופי".מקבלים כל "גר תושב" לקהילהבדומה לתנועה הרפורמית, גם הרקונסטרוקטיבים הוציאו מסידור התפילה את "אשר בחרתנו מכל העמים", והחליפו אותה ב"אשר קרבנו לעבודתו": "בשום אופן איננו מאמינים בעליונותו והעדפתו של בני העם היהודי על פני אנשים אחרים", קובע הרב שרלינדר. באם ההסתכלות שלכם על היהדות היא כהשראה תרבותית לערכים, לימוד ודיון, במה נבדל כוחה מתרבויות אחרות?"אנו מאמינים שהיהדות הינה תרבות עתיקה ומתחדשת שנושאת הרבה חוכמה בתוכה... מה שגורם עבורנו לקשר דווקא ליהדות ולא לתרבויות אחרות, זה היותנו צאצאים שלה. מעצם זה יש לנו קשר וחובת התמודדות. גם אנו נתקלים לא פעם בתופעה של נישואי תערובת, ואני חושב שנישואים אלה הופכים את הגדרת זהותו של האדם למשהו מורכב יותר. אולם ניכור, הוקעה והקפדה הינן דרכים להוצאת אנשים מהיהדות, ולא לחיזוקה. "מי שמתחתן עם יהודי, קושר עצמו עם כלל ישראל ומוגדר 'גר תושב'. יש לנו לא מעט חברי קהילה שרק לאחר שנים ארוכות של לימוד, חינוך הילדים ושותפות בקהילה, החליטו לקבל על עצמם להיות 'גרי צדק'".בינתיים, לא בישראלהרב שרלינדר וחברי קהילתו מכירים היטב את הטיעונים הרואים בהם מהרסי היהדות ומחריביה. הוא מספר כי בשנת 1945, יצא הסידור הרקונסטרוקטיבי הראשון, שהכיל "שינויים מזעריים בלבד", כדבריו, בנוסחי בחירת עם ישראל. "דבר זה היה כה נורא בעיניי 'אגודת ישראל', שהם בחרו לערוך במנהטן שריפה ציבורית של הסידור, באותה שנה בה הנאצים הפסיקו לשרוף יהודים", הוא מספר. "אנו מאמינים בכלל ישראל, דרכי נועם ותיקון עולם. לא בשנאה, רדיפה ונידוי. "למרות שיש מי שאוהבים להציג את ההיסטוריה כמקשה הומוגנית אחת, מעולם זה לא היה כך. בתקופת התנ"ך והתלמוד היו מחלוקות עזות. היו מי ששרפו את ספריו של הרמב"ם, וזה עוד לפני שהזכרנו את מלחמות המתנגדים בחסידים, החרדים בציונות הדתית, ועוד. הזרמים 'המתחדשים' המהווים כיום מושא ניכור מאחד לזרמים האורתודוקסיים, יצרו מקום לחלק מהיהודים להישאר בתוך היהדות, ולא לברוח ממנה. כיצד ניתן לטעון שאופציה זו גרועה מניכור וריחוק מוחלט?"ועם זאת, הדרך אל הקונצנזוס הישראלי – או לישראל בכלל – עודנה רחוקה. "בישראל הכל מאוד שונה, ולא ניתן יהיה לתרגם ישירות, אלא יש צורך בעיבוד והתאמה. אך ההשקפה עצמה, שמחברת בין מסורת לדמוקרטיה ומעודדת קהילות קטנות להתאגד וליצור מפגשים דרך טקסים וטקסטים, יכולה להצליח גם בישראל. 'בינה', 'אלול', 'עלמה' ודומיהם הינם ארגונים חשובים שהחלו בתהליך זה, ומתוך עניין ומעורבות עם הנעשה בישראל, אנו מקווים שמגמה זו תמשיך". שמי אלינור כהן. אני כמעט בת שמונה-עשרה ואחרי ארבע-עשרה שנים, סוף סוף אני חוזרת לארץ. הגעתי לרוקוויל כשהייתי בת ארבע ועד עכשיו, חייתי את החיים שלי פה. עד גיל שתים-עשרה בערך הייתי מדברת עם ההורים שלי באנגלית אבל אחרי שהתחברתי יותר עם הקהילה הישראלית, התחלתי לענות להם בעברית. הייתי חלק משבט גלעד במשך עשר שנים. התחלתי בגיל שמונה בכיתה ג' יחד עם אופיר רבין ועידו בללי. הצופים ממש עזרו לי מבחינת האפשרויות שלי כשהייתי עדיין בבית ספר. היו לי שלוש אפשרויות, 1) ללכת לאוניברסיטה פה במרילנד (טאווסון) 2) לעשות שנת שרות 3) לחזור לארץ ולהתגייס לצה"ל דרך גרעין צבר. אחרי כמה שבועות, החלטתי לחזור ולהתגייס עם החבר'ה של גרעין צבר. מה שעוזר המון זה שהגרעין שלי ממש מרגיש כמו משפחה, ותכל'ס זו כל הפואנטה, שיהיה לנו מקום לישון כשנחזור משבוע בבסיס. המעבר לארץ לדעתי יהיה קשה. הפעם האחרונה שהייתי בארץ היתה לפני שלוש שנים ואני לא זוכרת הרבה. אני התרגלתי כבר לארוחות במיטה ושההורים עוזרים לי בכל דבר ופתאום אני אגור עם שותפה (שהיא גם חלק מהגרעין) אבל בלי אמא שמכינה לי אוכל ובלי אבא שמשחק איתי טניס וכדורסל. לדעתי אני אהיה בשוק של כמה שבועות אבל אני אלמד להתרגל. אני מקווה להתגייס או ליחידת עוקץ או להיות מדריכת שריון. אמא שלי חושבת שהמעבר לארץ יהיה קל בגלל שאני אהיה בסביבה של חברים ואני אוכל לצאת מהבית ולהחליט בעצמי, שאפילו שלא יהיה לי זמן להתגעגע הביתה. יהיו לי הרבה חוויות חדשות, אני אהיה עם חברים כל הזמן ואני ארגיש חופש שאף פעם לא הרגשתי. הטיסה ''הוואן וואי'' שלי היא ב-3 לאוגוסט יחד עם אמא שלי. אנחנו עוצרות באמסטרדם לעשר שעות והזמנו כרטיסים לבית של אנה פרנק ונטייל שם עד הטיסה לארץ. ב-13 לאוגוסט, באוניברסיטת תל אביב, יתקיים טקס של גרעין צבר. מיד אחרי הטקס, אני וכל החבר'ה מהגרעין ניקח אוטובוס ישר לקיבוץ כנרת, הבית החדש שלי ושל המשפחה החדשה שלי.
שמי עדן גל ואני מאוד מתרגשת ושמחה לחזור לארץ. אחרי שגרתי פה כמעט עשר שנים מהחיים שלי באמריקה אני חוזרת לגור בארץ ולשרת בצה"ל. אני מאוד מתרגשת לגור בארץ ולעשות את השירות שלי למען המדינה שלי. אני חושבת שהאהבה שלי לארץ ישראל התחילה בצופים, בשבט גלעד. התחלתי ללכת לצופים בכיתה ח', הייתי מאוד ביישנית וחדשה ולאט לאט הכרתי חברים ישראלים, שעכשיו אני שמחה לקרוא להם האחים והמשפחה שלי. משם והלאה התאהבתי בשפה, במדינה, והכי חשוב באווירה הישראלית הזאת שנתנה לי הרגשה נוח גם אם אני בחצי העולם השני. שנים למדתי בבית ספר יהודי. אבל לגור בארץ זו חוויה שונה. שמי עדן עמר ומאז שעזבתי את ישראל בגיל אחת-עשרה תמיד קיוויתי שאחזור. "נפש בנפש" ביחד עם גרעין צבר מגשימים לי חלום. היום אחרי שש שנים אני סוף סוף חוזרת לארץ ומתגייסת לצה״ל. בשעתה הקשה של ישראל אני מרגישה שהצעד לפרק הבא בחיי חשוב שבעתיים. ביחד עם חבריי נעשה את כל שיידרש מאיתנו להגן על ישראל, להגן על הבית. המעבר שלי לארץ מלווה ברגשות מעורבים. למרות הקושי לעזוב את המשפחה והחברים שלי, אני מאוד מתרגשת לקראת החוויה הישראלית. בהגעתי לארץ אצטרף לקיבוץ כינרת יחד עם חבריי לגרעין. קיבוץ כינרת מארח חברי גרעין בשנים האחרונות, דבר שלא מובן מאליו ולאחר היכרות עם רכזת הגרעין מטעם הקיבוץ אני בטוחה שאנחנו נמצאים בידיים טובות והחוויה מעבר לשירות הצבאי תהיה מדהימה. שמי אופיר רבין. תמיד ידעתי שאני רוצה להתגייס לצבא, עצם העובדה שגרתי רחוק מהמשפחה שלי וגדלתי על סיפורים וחויות שעברו בצבא גרם לי להרגיש שהחיים בארץ חסרים לי מאוד . שגרת מסלול החיים בחו"ל היא ברורה, מיד אחרי סיום התיכון מתחילים ללמוד באוניברסיטה וכבר מתכננים עתיד כלכלי. אבל אני תמיד הרגשתי קצת לא במקום. כששמעתי על התכנית (גרעין צבר) הבנתי שזאת הדרך שתאפשר לי להתגייס. זאת היתה תחושה מדהימה לדעת שיש לי קבוצה חזקה של חברים, בני משפחה וארגון תומך במטרה לעזור לי לממש את הצורך שלי להתגיס. הכול מאוד מרגש וחדש ואני נהנית מכל רגע, החל מהמפגש עם קבוצת הגרעין ששותפים לרעיון כמוני, המידע על צה"ל, הדחף לשפר את העברית. הכל ביחד נותן לי את הבטחון שאני עושה את הצעד הנכון. |