זה היה בשעת לילה מאוחרת, הציפורים הפסיקו כבר לצייץ, הסנאים והארנבונים הפסיקו להתרוצץ, ואני מצאתי את עצמי יושבת בעוד ערב אחד מיני רבים בימי סגר הקורונה ותוהה איזה משמעות יש לחיי. בעודי שקועה בהירהוריי, דפיקה קצרה אך נחושה נשמעה על דלתי. מי זו יכולה להיות חשבתי? אין לי מבקרים בשעות הללו. בצעד זהיר צעדתי אל עבר הדלת, פתחתי אותה לכדי חריץ ומבעדו ראיתי את עיניו של העורך הראשי מביטות אלי ומתחתיהן מסכת N95. בעודו נכנס אל ביתי תוך שמירה על מרחק של 2 מטר ממני, תהיתי מה הסיבה לביקור המסתורי. בקול רציני, לפחות כך זה נשמע מבעד למסיכה, הוא אמר: "צופית, הגיע הזמן לעבודה עיתונאית רצינית. במשך שבועות ארוכים התושבים באיזור מחפשים קמח ושמרי אפייה ללא הצלחה. לעיתים מגיעות שמועות על שמרים או קמח שנראו על מדף בעיירה שכוחת אל בוירג'ניה, אך כל מי שניסה להגיע לאותו המוצר הנכסף גילה שמישהו אחר הקדים אותו. על פי עדויות שונות המוכרים מילמלו מילים לא ברורות: אננ, אננניס, אאיי, אייממאןן. "מה אתה רוצה שאני אעשה?" פניתי אל העורך הראשי בשאלה. "יש לי תחושה חזקה שמדובר באחד מאיתנו, באחד מחברי הקיבוץ שאחראי לתעלומה הזו". תחושת צמרמורת וגאווה עברה בי כשהעורך הראשי פנה אלי לביצוע עבודה עיתונאית כה משמעותית! "כמובן! אשמח לפתוח בחקירת הנושא" עניתי לו. "מצויין" הוא אמר, "אני מצפה למצוא כתבה ממך בנושא בהקדם האפשרי". למחרת בבוקר קמתי נמרצת עם תחושת שליחות חזקה, לבשתי את בגדי ואת מסיכת הפנים שלי ופתחתי בחקירה נרחבת. ראיונות עם אנשים שונים בקיבוץ לא קידמו אותי הרבה אבל בדיוק בשלב שבו התחלתי להרגיש אבודה במקצת פתאום הרחתי ריחות אפיה מפתים. התחלתי לצעוד לעברם וגיליתי את עצמי עומדת בכניסה לבית של משפחת חאיק מוסלם. דפקתי בהססנות על הדלת ומיד אישה עם חיוך רחב פתחה את הדלת."שלום, אני אימאן, מי את?" הצגתי את עצמי ואימאן הזמינה אותי להיכנס לביתה. כאשר סיפרתי לה על סיבת בואי היא צחקה צחוק גדול ואמרה " לא הייתי יכולה לעשות זאת בלי התמיכה של בעלי שנוסע עבורי כל מרחק על מנת למצוא את חבילת השמרים או הקמח האחרונה". בעודי יושבת שם, נותרתי פעורת פה מרשימת המתכונים הבלתי נגמרים שאימאן פרסה בפני, ומידת ההפתעה שלי אף גדלה כשהבנתי שכל הרשימה הייתה רק האוכל שהיא הכינה להיום. נפרדנו בידידות ובעודי צועדת חזרה אל ביתי, אוחזת בידיי חלק ממתכוניה של אימאן, חשבתי על יומי המוצלח ועל הקידום האפשרי שאולי יוצע לי בעקבות ההצלחה של החקירה העיתונאית שלי! בביתי, ניסיתי את המתכונים (תמונות מצורפות) וגיליתי שהם קלים לביצוע והתוצאה מענגת! אני מצרפת את המתכונים להנאתכם! בתיאבון! סמבוסק גבינה עם זעתר לבצק: 2.5 - 3 כוסות קמח כף וחצי אבקת חלב (אפשר לוותר) כף וחצי סוכר כף שמרים כפית מלח כפית אבקת אפיה רבע כוס שמן כוס מים או יותר (תלוי בסוג הקמח גם ובטמפרטורת החדר) (הבצק צריך להיות מעט דביק כך יהיה יותר אוורירי, ככל ששמים יותר בצק אז יצא דחוס) לשים את הבצק בקערה מרוססת בשמן, מעל הבצק לרסס שמן, לכסות את הקערה בניילון נצמד לשעה וחצי. לאחר מכן לחלק לכדורים (כמות כזו תתן כ 12 סמבוסק תלוי באיזה גודל תרצו), לכסות את הכדורים ל 20 דק'. לאחר מכן לרדד, למלא עם גבינת מוצרלה וזעתר (או בכל מילוי אחר העולה על הדעת), בצדדים אפשר להדק עם מזלג. לשים על תבנית מרופדת בנייר אפיה, לכסות לעוד כרבע שעה. לאחר מכן לעבור על הסמבוסק בעזרת מברשת טבולה בחלב או ביצה. להכניס לתנור שחומם מראש ל 350 פרנהייט למשך 12 דק' (בתנור שיש לנו כאן אני אופה רגיל כ 10 דק' ולאחר מכן מפעילה את הלהבה מלמעלה שתתן קצת צבע). פיצה / מאפה זעתר לבצק: 2.75 כוסות קמח (אפשר עד 3 כוסות (כוס=240 מ"ל), עדיף כמה שפחות קמח כך הבצק יהיה יותר אוורירי) 2 כפות סוכר 2 כפות אבקת חלב כפית אבקת אפיה כפית מלח שקית שמרים רבע כוס (60 מ"ל) שמן כוס מים פושרים (חייבים להיות פושרים עד קצת חמים) לרוטב: שום (אני אישית שמה ממש מעט רק בשביל הטעם) עם מעט שמן זית מטגנים את השום, מוסיפים 2 עגבניות מקולפות מגורדות בפומפייה, אחר כך מוסיפים תרכיז עגבניות, חצי כפית סוכר, מלח, תימין או אורגנו ופלפל שחור. להכניס לתנור שחומם מראש ל 350 פרנהייט למשך 10-15 דק'. הערה: ניתן להפוך את הפיצות בקלות למאפה זעתר אם מחליפים את הרוטב בשמן זית ומפזרים זעתר מעל. לחמניות המבורגר 3.5 כוסות קמח ( פחות או יותר לפי סוג הקמח) 4 כפיות שמרים חצי כוס יוגורט שתי כפות שמן זית (אפשר גם שליש כוס) כפית וחצי מלח כפית אבקת אפיה כוס חלב פושר בהתחלה מערבבים את החלב, שמרים, סוכר וחצי כוס קמח. מכסים בניילון ל 10 דק'. אחרי 10 דק' מוסיפים יוגורט, שמן, אבקת אפיה, מלח וקמח. מערבבים עד שנוצר בצק רך (מעט דביק). שמים בקערה משומנת את הבצק, מרססים שמן מעל. עוטפים בניילון נצמד לשעה. אחרי שעה מחלקים לכדורים. את הכדורים מכסים בנייר מגבת לכ 20 דק'. אחרי זה לציפוי: חלמון ביצה עם מעט חלב. מברישים מעל ללחמניות ומפזרים שומשום. לתנור על חום 180 מעלות, ל 10 דק', בסוף מפעילה את הלהבה עד שהצבע יהיה זהוב מלמעלה. ירקות כבושים כרובית גזר לכל 5 כוסות של מים רותחים (250 מ"ל = כוס) שמים כוס אחת של חומץ שתי כפות וחצי מלח גס מעט כורכום (רק לצבע) בתוך סיר מרתיחים את המים, מכבים את הלהבה, מוספים חומץ, מלח ומעט כורכום. שמים את הירקות בסיר ומכסים עד שהמים יתקררו. לאחר מכן שמים בצנצנות עם חתיכות של פלפל חריף לפי הטעם (אני שמה 2 כאלה בצנצנת). לאחר מכן מוסיפה את המים וסוגרת טוב את הצנצנות לאחר שאני מכסה אותם קודם בניילון נצמד. אחרי שבועיים ניתן לאכול. גלידה 500 מ''ל שמנת מתוקה, להקציף עד קבלת קצפת יציבה (כ 5 דק'). להוסיף פחית חלב מרוכז (400 גרם), להקציף. אם רוצים בטעם שוקולד אז מוסיפים 4 כפות קקאו. אפשר להוסיף שברי אוריאו, קוקוס, סוכריות צבעוניות, שוקולד צ'יפס וכו' להעביר להקפאה ל 6 שעות לפחות. קייק פופ (33 יחידות) עוגת שוקולד רגילה לפורר כשמתקררת. לערבב עם גנאש (120 גרם שוקולד מריר + 120 סי סי שמנת מתוקה). לכדרר. (כל כדור 30 גרם). לנעוץ מקל עם שוקולד בכדור, להכניס למקפיא לחצי שעה. אח"כ להמיס 300 גרם שוקולד עם שתי כפות שמן אפשר להוסיף צבע מאכל לשוקולד המומס. לטבול את הכדורים ולקשט. שוב למקרר כנאפה (המצרכים מיקטא) 250 גרם שערות קדאיף 500 גרם גבינה סורית 100 גרם חמאה ללא מלח קאטר: (סירופ) כוס מים 1.5 כוסות סוכר כפית מיץ לימון קודם מכינים את הקאטר: שמים את המים והסוכר, מעל את כפית הלימון, מרתיחים, לאחר מכן מנמיכים את האש, עד שנוצר סירופ (לוקח בערך 10 דקות) ממיסים את החמאה מערבבים עם שערות הקדאיף לאחר שמפרידים את השערות. מגרדים את הגבינה בפומפייה ואח''כ משרים את הגבינה במים חמים, ומשנים את המים כל חצי שעה עד שהגבינה כבר לא מלוחה. שמים חמאה בתחתית התבנית, מעל שמים 2/3 מכמות הקדאיף עם החמאה מהדקים היטב, ולאחר מכן את הגבינה (יש להשאיר כ 1 ס"מ מהשוליים בכדי שהגבינה לא תישרף). מעל שמים את שליש הקדאיף שנשאר. מכניסים לתנור שחומם מראש ל200 צלזיוס (390 פרנהייט) למשך כחצי שעה. אח''כ מוציאים, הופכים בעזרת עוד צלחת. שמים את הקאטר. מקשטים עם פיסטוקים מעל. סחתיין ♥
0 Comments
|