בדצמבר 1998 שוגרה חללית אמריקאית בשם Mars Climate Orbiter לעבר מאדים. המטרה היתה להיכנס למסלול מעגלי סביב הפלנטה האדומה כדי ללמוד על שינויים באטמוספירה ובקרקע. החללית נבנתה על ידי חברת לוקהיד מרטין בדנבר, קולורדו, והעבירה נתוני תאוצה למערכת הניווט תוך שימוש ביחידת האורך אינץ׳. למרבה הצער, את מערכת הניווט בנו מדענים מהמעבדה להנעה סילונית (JPL) שבפסדינה, קליפורניה, והם השתמשו ביחידת האורך מטר כדי לבצע את החישובים הדרושים לניווט. כתוצאה מחוסר התאמת היחידות החללית נכנסה במסלול נמוך מדי למאדים והתרסקה. עלות הפרויקט כ-125 מיליון דולר. האירוע הטרגי-קומי הזה ממחיש את הקונפליקט האמריקאי שמתעקש להישאר עם יחידות מידה ארכאיות בזמן שמרבית העולם אימץ שיטת מדידה אחרת לגמרי. כתוצאה מכך בתי הספר האמריקאים מלמדים כיום במקביל גם את מערכת היחידות האימפריאלית (feet, ounce) וגם את מערכת היחידות הבינלאומית (מטר, קילוגרם). המסקנה עבורכם, אורחים נכבדים, היא שאם אתם מתכננים להזמין משלוח מהסופר באינטרנט כדאי שתדעו אם להזמין 5 ounces או 5 pounds של מלפפונים. לשם כך הכנו עבורכם את המדריך ליחידות מידה אנגליות לאמריקאי המתחיל שילמד אותנו את ההבדל בין ounce ל-oz, כמה רגלים נכנסות במייל, והאם כדאי לנו לרכוש דירה שגודלה 500 sq ft. בכל הנוגע ליחידות מידה, אין לנו זכות להשתחצן על יחידות המידה האמריקאיות. מקורן של אמות המידה הללו בערש התרבות האנושי. שיטת המדידה הבינלאומית, לעומת זאת, פותחה בצרפת רק בשנת 1670 והתפשטה לשאר העולם החל משנת 1790. לדוגמא, יחידת האורך foot, המסומנת כגרש-('), משמשת בני אדם מזה אלפי (ואולי עשרות אלפי) שנים. ה-foot מוגדר כאורך הממוצע של כף רגל אדם בוגר, וע״פ ההגדרות המודרניות מדובר על כ-30.48 ס״מ. בקירוב טוב ניתן לומר כי יש 3 feet בכל מטר. לדוגמא, מטוס הטס בגובה 30,000 רגל נמצא קצת פחות מ-10 ק״מ מעל הקרקע. מערכת היחידות האמריקאית מבוססת גם על מתימטיקה הגיונית יותר. בעוד שהמערכת הבינלאומית מותאמת לספירה בבסיס 10 (כי יש לנו 10 אצבעות), מקורן של יחידות המידה האמריקאיות נבע מהרצון לספור בבסיסים של 8, 12 או 16. לדוגמא, ברגל אחת נכנסים 12 אינץ׳, ולמעשה ברומית עתיקה אינץ׳ פירושו 1/12. יחידת האינץ׳ המודרנית שמסומנת ע״י גרש כפול (״), שווה ל-2.54 ס״מ, ובקירוב טוב נכנסים 4 אינץ׳ ב-10 ס״מ. מדוע דווקא 8, 12 או 16? בואו ניקח את 12 כדוגמא. המספר 12 מתחלק ב2, 3, 4, ו-6 בלי שארית, וגם החלוקה ב-8, 9, ו-10 נותנות שבר יחסית פשוט. טיעון דומה אפשר לתת גם לבסיס 8 ו-16. לעומתן המספר 10 מתחלק רק ב-2 ו-5. אלמלא עשר האצבעות שירשנו מאבותינו העכברים, סביר להניח שהיינו משלמים היום את הטיפ בבסיס 12 והתשלום היה יוצא הרבה יותר עגול. יחידת אורך נוספת היא ה-yard שהתחילה כאורך החגורה של אדם הגון, ובמאה ה-12 הוגדרה מחדש כמרחק מאפו של המלך האנגלי הנרי הראשון ועד לקצה האגודל שלו. למרבה המזל של הנרי, שהיה אדם סימטרי במיוחד, זה יצא בדיוק 3 פעמים כף רגלו, וכך נותרנו עם ההגדרה ש-1 יארד שווה ל-3 רגל שזה כ-91 ס״מ. אחרונה חביבה ביחידות האורך השימושיות היא הmile שמשמעותה אלף ברומית עתיקה. המייל היה שווה לאלף צעדים רומים עתיקים. קונספירציה מחושבת של תעשיית הדלק הוציאה את ה׳צעד׳ משימוש, והמייל שווה ל-1760 יארד, שזה כ-1.6 ק״מ. שתי יחידות השטח השימושיות ביותר הן ה-square feet וה-acre. היחידה הראשונה, sq ft, היא בגודל של מרצפת גדולה: בערך 30x30 ס״מ מרובע. אם יש לכם ילדים אתם תרצו לפחות 900 כאלו בדירה שלכם. המשמעות של יחידת השטח acre באנגלית עתיקה היא ׳שדה׳ והיא מודדת את השטח שאפשר לחרוש ביום תוך שימוש בשני שוורים הרתומים למחרשה. לאלו מכם שנמנעים מחרישות, מדובר על 660x60 feet square שזה מעט יותר מארבעה דונם. הייתם מאוד שמחים לקבל בית כזה. המנקה פחות. לפני שנדבר על יחידות נפח, כדאי להגדיר את יחידות המשקל השימושיות בארה״ב: ה-ounce (מסומן כ-oz) וה-pound (מסומן כ-lb). שתיהן שימשו כיחידות משקל עוד מימי יוון העתיקה. אונקייה שימשה למדידת זהב טהור ושווה ל-28.35 גרם. הפאונד בארצות הברית שווה ל-16 אונקיות, שזה 454 גרם, כלומר קצת פחות מחצי קילו. הסימונים המבלבלים של היחידות הללו הן באשמת האיטלקים. את האונקיה ביטאו בדרום איטליה כ-onza ומכאן הקיצור oz. הרומאים קראו לפאונד libra ומכאן הקיצור lb. קיימות שלוש יחידות נפח חשובות בארצות הברית. ה-fluid ounce (מסומן כ-fl oz), הכוס התקנית (cup), וה-gallon. יחידת הנפח fluid ounce מגיעה אלינו מיוון העתיקה, והיא שווה ל-29.57 מ״ל. הנפח של כוס תקנית הוא 8 fl oz, שזה כ-236 מ״ל. משמעות המילה גלון בצרפתית עתיקה הוא ״קערה״, והיא יחידת מידה אירופאית ששימשה במדידות של יין ובירה. נפח של גלון שווה ל-16 כוסות תקניות, שזה כ-3.78 ליטר, ולמרבה ההפתעה גם בדיוק ל-321 cubic inches (תרגיל רשות). אי אפשר לסיים מבלי להזכיר את דניאל גבריאל פרנהייט (1686-1736), מהנדס, פיסיקאי ונפח זכוכית גרמני, שבשנת 1714 פיתח את מדחום הכספית וטעה במידות. את טמפרטורת האפס הוא הגדיר בהתאם לנקודה הקרה ביותר שהצליחו להגיע אליה באותה תקופה ע״י ערבוב קרח, מים ומלח מסוג אמוניום כלוריד. כתוצאה מכך האמריקאים קופאים ב-32 מעלות ורותחים ב-212. הנוסחה המתרגמת פרנהייט לצלסיוס אינה נוחה לצרכים יומיומיים. מספיק להשתמש בקירוב שבו מחסירים 30 מערך הטמפרטורה בפרנהייט ואת התוצאה מחלקים בשתיים. לדוגמא: 60 מעלות פרנהייט זה בערך 15 מעלות צלסיוס. הורידו את הקובץ המצורף מטה על מנת לקבל טבלת תרגום יחידות שימושית לתלייה על המקרר.
0 Comments
|