משחק זה ענין רציני/ נעמה לוי מרפאה בעיסוק התפתחותית ומדריכת הורים לילדים (אדלר)
נעים להכיר, נעמה בת 42 נשואה לאביב ואמא ל4 בנות, גרה מזה כשנתיים ברוקוויל. כשרעות פנתה ובקשה ממני לכתוב פה מיד ידעתי שארצה לשתף אתכם באחד הנושאים הכי קרובים לליבי- משחק ומשחקיות והחשיבות שלהם להתפתחות ילדינו. במהלך 15 שנות עבודתי עם ילדים וכאמא לילדות המשחק היה ועדיין נוכח כמוטיב מרכזי בחיי. עם השנים וכניסת המסכים בצורה אינטנסיבית לחיי כולנו הבנתי עד כמה המשחק חשוב להתפתחות ילדינו בכל אספקט של חייהם וכמה דבר שהיה פשוט וטבעי הופך להיות פחות מובן מאליו ויותר מורכב. אז אני רוצה לפתוח בסיפור אישי: יום אחד כשביתי שחר הייתה בגן טרום חובה , היא חזרה מהגן ואני כהרגלי שאלתי אותה איך עבר עליה היום. שחר ענתה לי "לא היה לי כיף היום", מיד שאלתי מה קרה וכך היא שיתפה: "שיחקנו משפחה ואני רציתי להיות הכלב במשחק אבל החברות לא הסכימו ורצו שאני אהיה החתולה. אני לא הסכמתי להיות החתולה והלכתי". כמובן שהשיחה שלנו המשיכה ודרך השיתוף שלה הצלחתי ללמוד המון על היכולות החברתיות שלה, חוזקות וחולשות ויכולתי גם לתת לה כלים, להיות שם בשבילה. אז קצת רקע על חשיבות המשחק- משחק הוא העיסוק המרכזי בחייו של הילד. בעבר הלא רחוק היה ניתן לומר שילדים צעירים עד גיל בית ספר משחקים כל הזמן פרט לזמן שינה. בהמשך, הזמן שלהם נחלק גם ללימודים אבל המשחק ממשיך ללוות אותם כמרכיב מרכזי בחייהם. המשחק כה מרכזי באופן ספונטאני מכיוון שדרך משחק התינוק, הפעוט ובהמשך הילד- לומד הכל על העולם. המשחק מכיל בתוכו את כל תחומי החיים: הילד לומד תקשורת ואינטראקציה עם הסביבה, מיומנויות חיים תוך כדי חיקוי מבוגרים שנמצאים סביבו, מיומנויות מוטוריות, תגובות של חומרים שונים, חוקי פיזיקה וחשוב מכך המשחק מאפשר לילד לעבד חוויות רגשיות שונות שהוא עובר. אריקסון אמר "המשחק הוא חופשה מהמציאות" עובדה זו מאפשרת לילד להכניס למשחק את הרגשות הכי כמוסים שלו, חלומות ופחדים. אבל מה מאפשר לילד להיות משחקי? מה מאפשר לבית שלנו להיות מלא בעשייה? ארמונות שנבנים במגנט, בובות שהולכות לישון בכל פינה, קרטונים שהופכים למבנים או מפלצות או ילדים גדולים בטורניר קטאן . הילד צריך להיות יוזם, הוא צריך להיות מסוגל להיות מווסת ופנוי, הוא צריך להיות מסוגל להשתחרר מגבולות המציאות. כל הדבריםהאלו קוריםבאופן טבעיבהתפתחות תקינה אצל ילדים, ואנחנו ההורים צריכים לתמוך ולתת סביבה מעודדת לכך. ילדים פועלים ועושים דברים גם תוך כדי משחק כדי להיות מווסתים. לדוגמא ילד שקופץ שוב ושוב על הספה או על הפוף ככל הנראה זקוק לתחושה שהתנועה נותנת לו ותוך כדי המשחק המוטורי יגיע לוויסות ורוגע. ישנם ילדים עם קשיי קשב, קשיים בוויסות החושי וקשיים אחרים שיכולים להשפיע על איכות המשחק. עם התערבות מרפאה בעיסוק והדרכה ניתן לתת כלים לילד ולהורים וע"י כך הילד יכול להיות מווסת ופנוי למשחק משמעותי וחשוב מכך לחוות הצלחה שחשובה לביטחונו העצמי. אם כן, למה היום אנחנו רואים יותר ויותר ילדים שמתקשים להתמיד במשחק? ילדים שמראים קושי במשחק משותף עם חברים? ולמה הם כ"כ נמשכים למסך? אנו ההורים, התרגלנו להיות צוות הבידור של ילדינו. ייתכן שאנו מרגישים לעיתים כישלון כשהילד אומר " משעמם לי" , אנחנו ממהרים לתת פתרונות, הרבה פעמים זה יהיה טלפון או טבלט ליד. בנוסף, אנחנו בעצמנו נמצאים המון בטלפונים (לעיתים בלי לשים לב) וכתוצאה מכך הרבה פעמים לא פנויים לאינטראקציה, המסכים נמצאים סביבנו מכל כיוון. טלוויזיה דלוקה ברקע, משחקי מחשב, טלפון. צריך לזכור, הגירוי שמקבלים מהמסך הוא מהיר, אין צורך להתאמץ והוא תמיד זמין. הילד מאבד אמון ביכולתו העצמית ליוזמה ויזימה לעשייה ומשחק. כיום מחקרים מראים שככל שילדים חשופים מגיל צעיר יותר למסך גדל הסיכון לעיכובים וקשיים התפתחותיים (איחור בשפה, תקשורת, קשב ועוד). ילדים אלו משחקים הרבה פחות- דבר המשפיע באופן ישיר על מיומנויות השונות. חשוב לציין שחשיפה למסך היא לא רק של הילד ישירות. ההשפעה יכולה להיות גם עקיפה- כאשר תינוק / פעוט נמצא יום שלם עם הורה שעסוק במסך, הוא מקבל פחות גרייה תקשורתית, פחות שיח, פחות מגע. כל הודעה וצפצוף של הטלפון מסיח אותנו מהאינטראקציה והילדים פחות מתנסים בהרחבת מעגלי התקשורת והשיח. ילדים שחשופים יותר למסך ופחות לאינטראקציה מראים יותר קשיים במיומנויות המשחק שלהם, במשך המשחק המשותף והעצמאי ובאיכות שלו. הבשורות המשמחות הן שניתן יחסית בקלות לייצר שינוי. להפוך את הבית שלכם ליותר משחקי, לייצר יותר אינטראקציות שלנו עם הילדים והילדים אחד עם השני. נכון שאי אפשר לעצור את הקדמה וגם לא צריך, צריך ללמוד להתנהל יחד איתה ולא לוותר על הדברים החשובים. חשוב לזכור, דרך משחק הילדים שלנו מפתחים יצירתיות, רעיונות מקוריים, מפתחים מיומנויות חברתיות חשובות כמו התמודדות עם הפסד, יכולת להסתדר בקבוצה, מיומנויות חשיבה ועוד. אל לנו ההורים לפחד מילד שאומר שמשעמם לו, אנו צריכים לזכור ולהאמין במסוגלות שלו לייצר ולייזום עשייה משמעותית לבד או עם אחרים. רק כשנאמין בכך נוכל לעודד את הילדים שלנו ליזימה, להאמין שהרעיונות שלהם טובים ומעניינים, לעודד יציאה החוצה, מפגשים עם חברים ושותפות במשימות בבית. תפנו את עצמכם למשחק משותף עם ילדיכם אבל זכרו משחק הוא קודם כל הנאה בחרו יחד משחק שאהוב על שניכם ולא רק על הילד כשכולם נהנים שם מתרחש הקסם! אל תמהרו לזרוק קרטונים גדולים שנשארו לכם בבית, עודדו את ילדיכם ליצור, תנו סיוע ואל תעשו במקומם, ילד שמשתעמם נמצא רק צעד קטן לפני יוזמה ויזימה והוא רק צריך עידוד ודחיפה. זכרו קרטון ריק, צבעים ואצטרובלים יכולים להפוך לכל דבר שרק נדמיין.... עודדו אותם, שתפו אותם, תקשיבו להם ובעיקר תאמינו ביכולות שלהם להיות יוזמים ומשחקיים. בהצלחה ובהנאה😊 נעמה לוי מרפאה בעיסוק התפתחותית (BOT) ומדריכת הורים בגישת אדלר 240-8991276