שלי: הי צופית!! כפרה שלי, כמה זמן לא ראיתי אותך? צופית: (מסננת מתחת לשפתיים: שיט, איך היא תפסה אותי?) הי נשמה! התגעגעתי אלייך. שלי: אני בדיוק בדרך לשבת עם רמות ב"תימניה" לקפה ומאפה של בוקר, בא לך להצטרף? צופית: תימניה? על מה את מדברת? שלי: מה, לא שמעת על המאפייה החדשה המצויינת שפתחו על Rollins Avenue? קוראים לה Teamania והיא בסגנון אירופאי-אסייתי – ושלא תשאלי אותי אפילו מה זה אומר. צופית: יאללה, אני אזרום איתך. שלי: אני הכי אוהבת את העוגות שלהם, כאלה אישיות קטנות כאלו עם קישוטים יפים. תמיד אני קונה אחת לעצמי שאני גומרת בשלוש ביסים ואחת לרמות שמקפיד לאכול גם מהפה וגם מהבגדים. אחר כך אני מקנחת עם איזה מאפה ממולא גבינה נמסה, חבל על הזמן. צופית: (מסננת לעצמה: אני מקווה שהקפה שלהם מספיק חזק כדי שאעבור את השעה הבאה) נשמע נהדר! שלי: אז מה את אומרת? איזו שנה הייתה לנו? לחשוב שלפני שנה תומר מאמי שלי עוד היה כאן ולפתע נטש, הקיבוצון כמעט נסגר ואז לא נסגר ואז הגיעו פתאום בסערה כל מיני טיפוסים חדשים ולא מעט כותבים חדשים.
צופית: כן, הייתה שנה סוערת! אני גם לא ידעתי איך לאכול את העורך החדש שלנו אבל פתאום אני נכנסת בבוקר למשרדים שלנו ומרגישה שאשכרה למישהוא איכפת ממך! וזה שהוא נתן לי לסקר את המתוקיבוץ בכלל כבר קנה אותי! שלי: וואי, וואי, אל תזכירי לי את האירוע הזה, את יודעת שיש לי חולשה למתוקים. שבוע אחר כך לא יכלתי להכניס משהו לפה! צופית: יודעת מה, העלית לי רעיון עכשיו, עברנו שנה כל כך ארוכה ומתישה ואני חייבת להגיד לעורך הראשי שאנחנו צריכים לתת במה לכל הכותבים הנהדרים שהיו לנו השנה ולהגיד להם תודה, מקווה שאני לא שוכחת אף אחד: טליה כולי, צמד הרופאים המצחיקים ד"ר פליץ וד"ר לוץ, נתן נץ, אסף מלם הבלתי נגמר, לי אבירם-שושני, לילך כהן-הולדן, גיא חשמל, איציק חבקוק, עדי רייך, ראובן ג., ארז שלהבת, אלעד סילברינג, אורן רז, נועם אריכא, שרון גביש ואורית תמיר-צ'פלאווי. שלי: וואו, זה אומר שכולל אותנו היו 19 כותבים שונים שתרמו מפרי עיטם ומוחם לקיבוצון השנה! ריספקט! צופית: וואי, שלי, המקום הזה ממש אחלה, ואת יודעת שאותי לא פשוט לרצות, בכל זאת את מכירה את הרקע שלי, אני גדלתי בבתי קפה... שלי: מכירה, מכירה. לא נמאס לך לנפנף בזה כל פעם שאנחנו נפגשות? צופית: מתוקה שלי, לא התכוונתי. שלי: יאללה, אני הולכת. מיציתי. ביוש.
1 Comment
|