הדר,
בהיפרדי היום ממייסד העיתון האיטרנטי הרוקווילאי הראשון אי פעם בעברית, איני נפרד רק מקולגה. הרי היית לי הרבה יותר - חבר, מצביא, מורה דרך, מצפן, נווטן ומאהב. עם היכנסי למערכת העיתון באפריל 2014, ניגשתי אליך – נפחד, חסר ביטחון, בעל הפרעת אישיות גבולית ובעיות הרטבה. וכיום הבט בי, עדיין אותו אדם נפחד, חסר ביטחון, בעל הפרעת אישיות גבולית ובעיות הרטבה אמנם, אבל עם המון המון גלונים של ויסקי זול שעברו דרך הכבד ומיסמסו את תחושת הניכור. אתה היית הראשון שהאמין ש"יש לי את זה" ופתחת לי את הדלת למרתפי מערכת ה"קיבוצון" המיתולוגית, זו שהפריחה מתוכה ברבות השנים את טובי הפובליציסטים ובעלי הדעה, אנשי המילה הכתובה של השפה עליה אנחנו שומרים בקנאות אין קץ. הסלקציה היתה קשה, התמודדתי מול רבים וטובים שקיוו לעבוד שכם אל שכם עם "גרשום שוקן" של רוקוויל הקטנה. אולם תמיד נתת בי את מבטך האבהי ונוסך הביטחון שעזר לי לשנס מתניי ולהיאבק על מקומי בצוות העיתון. היית הלורליי לרורי גילמור שלי, הקלייר לפרנק אנדרווד שלי, האביהו מדינה לזוהר ארגוב, הפורטיס לסחרוף, ההודור לסטארק הקטן והנכה שאין לי מושג מה שמו. גם בתום ישיבות המערכת הסוערות ביותר, אחרי ויכוחים בלתי נגמרים על אופי הגיליון הבא או מהדורת החג, תמיד ידעת להסתכל על התמונה הגדולה ולהזכיר שגם ככה מי כבר קורא את זה ויאללה בוא נלך להוטרס כבר. ואכן, היו אלה ימים של תהילה חובקת קיבוץ- כסף, אלכוהול, סמים, בחורות ועוד מלא דברים שלא יצא לנו מה"קיבוצון", אבל מעולם לא הפסקנו לחלום. יחד ניווטנו את הספינה המיטלטלת בים של דד-ליינים, הגהות ושידול כותבים, ויחד שברנו את שיאי החשיפה והתפוצה שלא נקבעו למעשה על ידי אף אחד לפנינו אמנם, אך אין זה מוריד מגודל ההישג במאום. טוב, אולי טיפונת... בסופה של דרכנו המשותפת אני ניצב בדד במערכה, חשוף לזליגת תכנים ולתחרות מול כוכבים חדשים בשוק כמו פייסבוק, וYNET שמנסים לסלול את דרכם אל לב הקוראים הנאמנים שלנו. מבטיח אני בזאת, כי מורשתך תישמר. לא נתפשר על איכות, מצויינות, נהנתנות, גרגרנות ופנקסנות. כארז בלבנון נשגה והלפיד שהצתת בלבבות ימשיך להאיר לנו את הדרך לפחות עד ליציאה ל-270 . זהו אם כן, לא נותר לי אלא לפשפש בארונות אחר שאריות המק'קאלן 12 ששרדו מאז הישיבה האחרונה ולהטביע בהן את יגוני. חזק החרא הזה. אל תהיה זר, ממני - העורך הראשי והיחיד שקובע עכשיו הכל ופתוח לדעות אחרות בערך כמו מועמר קדאפי עם מעי רגיז, ת"ק
1 Comment
|