אשמח לתרום מהידע שלי לאור בדיקה שביצעתי לפני שעברנו לקיבוץ.
בין ישראל לארה"ב יש אמנה למניעת כפל מס, כלומר, לא משלמים מס הכנסה כפול, אלא רק הפרשים, אם יש (והזכירו לפני נכון את נושא ההוצאות המוכרות), לחלק מחברי הקיבוץ יש פטור בארה"ב ממס פדראלי (ומשלמים רק מס ל State ול County) תחת סעיף 23 - מורים וחוקרים, להלן קישור לאמנה - בעברית וגם באנגלית, בשפה קיבוצית מדוברת נהוג לכנותה "טריטי" :-) האמנה למניעת כפל מס אינה חלה על ביטוח לאומי (ומס בריאות), כלומר, לא משנה אם משלמים בארה"ב מס FICA או לא, תאורטית יש לשלם בישראל ביטוח לאומי ומס בריאות על כל ההכנסות בארה"ב. האופציה היחידה לא לשלם את הסכומים הללו, היא במידה ומדינת ישראל תכיר בכך שהעתקנו את מקום מגורינו לארה"ב ובעצם ביצענו ניתוק תושבות (לצורכי מס), הקריטריונים לניתוק תושבות הם לא רשימה סגורה, אלא שילוב של אלמנטים רבים, גם במישור הכמותי (כמה זמן שהינו בישראל בתקופה הזו), אבל גם במישור האובייקטיבי (היכן בפועל היה מרכז חיינו, היכן רוב הקשרים המשפחתיים שלנו, החברים, האינטרסים הכלכליים וכו'), וגם במישור הסובייקטיבי (מה היו התוכניות שלנו, האם לעבור לתקופה קצרה ולחזור לישראל, או לתקופה ארוכה/לעד ואילו תימוכין יש לנו לכך). השאלה האם כדאי להמשיך לשלם ביטוח לאומי היא אינדיבידואלית ותלויה גם במצב האישי וגם בתכנון קדימה, באופן עקרוני צריך גם לזכור שניתוק תושבות תמיד יבחן בדיעבד/רטרואקטיבית, עצם העובדה שמישהו מחליט להצהיר (ולמלא טופס) על ניתוק תושבות, לא פוטר אותו מתשלום, בבוא היום, אם וכאשר הוא יחזור לארץ (או יתמודד לפני כן עם דרישות תשלום במידה וישלחו אליו) ביטוח לאומי יבחן את מצבו ויחליט האם ניתוק התושבות היה אמיתי, במידה וניתוק התושבות יוכר, אז אכן לא יהיה צורך לשלם כ 12% עבור ההכנסות, אחרת - התשלום ידרש גם ידרש. באופן כנראה מכוון, המבחן האם ניתוק התושבות היה אמיתי ומספק הוא לא מבחן כמותי אלא עמום, ע"מ להשאיר לפקידים שיקול דעת נרחב, באופן עקרוני הוא מורכב משני תת מבחנים, מבחן הימים ומבחן מרכז החיים. מבחן הימים הוא פשוט, אדם שעונה על התנאי הבא נחשב תושב לצורכי מס: א. אם שהית מעל 183 יום בשנת מס קלנדרית (ינואר-דצמבר) בארץ, הרי אתה נחשב לתושב לצורך מס הכנסה באותה שנת מס. ב. בשנת מס מסויימת אדם נחשב תושב אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר. לכן כמעט תמיד בשנת העזיבה עדיין מוגדרים תושבים לצורכי מס ולכן בשנה השנייה יש להקפיד לא להיות בישראל למעלה מ 30 ימים. מבחן מרכז החיים הוא מבחן איכותי המשקלל את כל הפרמטים האישיים ומתיימר להגיע למסקנה האם מרכז החיים אכן עבר מישראל. אין Check List ברור וידוע מראש, אבל בין הדברים העיקריים שמקובל לבדוק מופיעים: 1. התקופה שבה האדם התגורר בחו"ל הנחת העבודה המקובלת היא שמעבר לשנה/שנתיים אינו נחשב העתקת מרכז החיים, שלוש שנים נחשב גבולי, אפילו מאוד, והחל מארבע שנים (והמחמירים יאמרו חמש שנים) הרשויות כבר אמורות להכיר בהעתקת מרכז החיים (לאחר 4-5 שנים הרשויות עשויות לנתק את התושבות ביוזמתם). אם כי היו פסיקות סותרות, אך זה אינדיבידואלי, ראו לדוגמא את פס"ד יעל צור נגד פקיד שומה חיפה שעברה לשנתיים וחצי, תבעה וזכתה. 2. הקשרים/זיקה שיש לאדם לישראל, להלן מספר דוגמאות
בעבר אנשים רבים שעברו לחו"ל פשוט המשיכו לשלם דמי ביטוח לאומי מינימליים (לא לפי מבחן ההכנסה, כ 160 ש"ח בחודש) ובשובם הרשויות לא בדקו אותם ולא טרחו לדרוש מהם דבר, זו היתה הסכמה שבשתיקה שהם עוברים "מתחת לרדאר", אך להבנתי החל משנת המס 2016 הרשויות החמירו את הקריטריונים והעלו את כולם על הרדאר, יתרה מכך, השנה רשות המיסים פרסמה טופס 1348 שהוא בעצם סוג של שאלון חודרני, לא ברור לגמרי על מי חלה החובה למלא את השאלון הזה, כנראה רק מי שמחויב בהגשת דו"ח בישראל, חזקת הימים חלה עליו ולמרות זאת הוא טוען לניתוק תושבות, אבל מהשאלות בטופס ניתן להבין לאן הרוח נושבת ומה רשויות המיסים מתעתדות לבדוק (כמפורט גם בסעיף 2 לעיל) בבואם לקבוע היכן מרכז החיים של הנישום (שמנסה לנשום). אפשר כמובן פשוט לנתק תושבות גם אם לא בטוחים שבמבחן שיתבצע בעת החזרה הניתוק יוכר, אך יש לשים לב שיש לכך גם חסרון, בניתוק תושבות יש פגיעה מסויימת בהטבות מס הקשורות לרכישה ומכירה של דירת מגורים בישראל, בנוסף, במידה ומעוניינים לשוב לישראל אז יש תקופת המתנה לקבל שירותי בריאות (מקסימום חצי שנה) או לחילופין ניתן לפדות אותה בתשלום, וכמובן שכאשר הניתוק לא מתבצע, ממשיכים להיות מבוטחים בארץ, אפשר לקבל שירותי בריאות (יש כאלו שיחשיבו זאת רשת בטחון למקרה חלילה שיעדיפו לחזור לישראל לאור מקרה רפואי מורכב) וכו'. לכן, אם למשפחה מסויימת ברור שניתוק התשובות שלה לא יוכר (לדוגמא, עברו רק לשנה/שנתיים, יצאו לחל"ת וכו'), יתכן שלא כדאי להם לנתק תושבות, לכן המבחן צריך להיות אינדיבידואלי. למען הסר ספק, אינני רו"ח, לא כלכלן ולא משפטן, אלא הייטקיסט בהשהייה (המחמירים יאמרו השעייה :-)), לכן יש לקחת את דברי בערבון מוגבל ולידע כללי בלבד.
2 Comments
|