ד״ר גת סבלדי-הרוסי חוקרת, מרצה וקלינאית תקשורת עם ניסיון רב באבחון וטיפול בילדים עם לקויות שפה, דבור ותקשורת באוכלוסייה רב-לשונית ורב-תרבותית. היא מנהלת את הפורום החברתי ״דו לשוניות והתפתחות שפה״ העוסק בסוגיות שונות הנוגעות להתפתחות שפה ואוריינות . להצטרפות לקבוצה הקליקו פה. זהו, עשיתם את הצעד ועזבתם את הארץ; עשיתם רילוקיישן! יש מי שיאמר לשנה-שנתיים, יש מי שיאמר שלוש-ארבע ויש מי שהפסיק כבר לספור. אבל, לא משנה לכמה זמן עזבתם ומתי ואם תחזרו, אני אסתכן ואומר שכולכם הייתם רוצים שהילד שלכם ידבר עברית, יפתח את השפה העברית ורצוי גם שידע לקרוא ולכתוב עברית וכל זאת בנוסף ובמקביל לשפת המקום; כי הרצון שהילד שלי ידבר אלי בשפה שלי הוא הרצון הכי טבעי בעולם. כי שפה היא מעבר למילים, כי שפה היא זהות, תרבות ושורשים. תהליך ההגירה לארץ חדשה, הוא תהליך מורכב. מצד אחד עזיבה ועקירה של הבית עם השורשים החזקים והעמוקים ומצד שני, בניית בית חדש בקרקע זרה; כזו, שלוקח לנו זמן ללמוד את תנאי הגידול שלה. כזו, שלוקח לנו זמן לאמוד את כמויות הלחות, החום והחמצן להן היא זקוקה כדי שאנחנו והילדים שלנו ניקלט בה הכי טוב שאפשר. כזו, שנצליח להתפתח ולצמוח בה. אחד מתנאי הקליטה החשובים והבסיסיים ביותר הוא השפה – תקשורת. רק באמצעות שליטה בשפה הדבורה והכתובה נצליח באמת להיטמע ולהיות שייכים למקום בו אנו חיים. כהורים, מצד אחד, אנחנו רוצים שהילדים שלנו ירכשו הכי מהר והכי טוב את שפת המקום, שפת הבית החדש. מצד שני, אנחנו חוששים שהם ישכחו או יאבדו את השפה של הבית ההוא, שהשארנו שם מאחור. פעמים רבות עולה השאלה האם אפשר לשמור על שתי שפות שונות חיות ונושמות בבית אחד? התשובה היא כן! והדבר המעודד הוא שכהורים יש לנו השפעה גדולה על האופן שבו הילדים ירכשו וישמרו על שפת האם שכל כך חשובה לנו. יתרה מכך, דו לשוניות (היכולת לשלוט בשתי שפות) היא אחת המתנות הכי יקרות שאתם יכולים להעניק לילדכם. כדאי ומומלץ לגדול כילד דו לשוני. מחקרים רבים שנעשו על ילדים דו לשוניים מצאו יתרונות קוגניטיביים משמעותיים לטובת הדו לשוניים. אז מה אני כהורה צריך לעשות כדי שהילד שלי ילמד ויהיה מוכן ללמוד לקרוא עברית ? לפני שתשלחו את הילד לאיש מקצוע ש"יעשה" את העבודה, כדאי שתדעו שיש לכם השפעה גדולה על תהליך המוכנות של הילד ללמוד ולרצות לקרוא עברית. אז הנה ארבע הדיברות שלי לרכישת הקריאה (ארבע הדיברות מתאימות לכל שפה שיש לה מערכת כתב אלפאביתית): 1. השקיעו וטפחו את השפה הדבורה (עברית) – ככל שלילד יהיה אוצר מילים רחב יותר, כך יהיה לו קל יותר ללמוד לרכוש את הקריאה. השפה הדבורה משפיעה על השפה הכתובה ולהפך. הילד זקוק לסל מסוים של אוצר מילים ומבנים תחביריים כדי להיות מסוגל לקרוא ולהבין, ולהפך, ככל שהוא יקרא יותר, הוא יפתח את השפה הדבורה. לכן, המשיכו לטפח את השפה העברית בבית. דברו אל הילדים בעברית, שחקו עם הילדים משחקי שפה בעברית: הפכים (למשל, מה ההפך מגדול?) מילים נרדפות (למשל, איזו עוד מילה אפשר לאמר ל'ירח') , משחקי קטגוריות (למשל: משפחות מילים: כלי תחבורה, צבעים, בגדים, פירות), הפגישו את הילדים עם ילדים אחרים דוברי עברית, האזינו לשירים ולקלטות בעברית. 2. הקריאו לילדים ספרים על בסיס יומי: דרך קריאת הספרים הילד נחשף למוסכמות הכתב ולדפוס . כך למשל, הוא יכול להבין שבעברית קוראים מימן לשמאל ולא משמאל לימין כמו באנגלית. עם הזמן, תהיינה מילים שחוזרות על עצמן בסיפור שהוא יתחיל לזהות (למשל, חישבו על כמה פעמים מופיעה המילה "פינוקי" בספר). לוו את הקריאה המשותפת שלכם עם אצבע שמכוונת למילה ולשורה אותם אתם קוראים. הקפידו לקרוא לפחות 20 דקות ביום. מחקרים הוכיחו שילדים שקוראים לפחות עשרים דקות ביום נחשפים לשני מיליון מילים בשנה. 3. למדו את שמות האותיות והצלילים שהן מייצגות – מחקרים הוכיחו שאחד המדדים שהכי מנבאים יכולת רכישת קריאה הוא הידע של שמות האותיות והצלילים שהן מייצגים. הסיבה העיקרית לכך היא שכדי שהילד יצליח לקרוא (לפענח את הקוד של המילה הכתובה) הוא קודם כל צריך להבין שאותיות מייצגות צלילים. נקח לדוגמא את המילה "ביי", כדי לקרוא את המילה , הילד צריך לדעת שהאות בית מייצגת את הצליל /b/ והיוד מייצגת את הצליל /y/. אז איך אפשר ללמוד את האותיות בכיף? למדו את הילדים את שיר האלף בית בעברית, שחקו משחק זכרון של אותיות, כיתבו ואימרו את שמות האותיות של שם הילד ואת שמות האותיות של בני משפחה אחרים. ואיך תלמדו את הצלילים? זה כבר פשוט. ילד, מגיל חמש ומעלה, שיודע את שמות האותיות בקלות ילמד את הצליל שהן מייצגות. למה? כי בעברית יש לנו עיקרון נחמד וחביב שכל שמות האותיות מתחילות בצליל שהן מייצגות. למשל, האות שין מייצגת את הצליל /sh/ הצליל שבו שם האות מתחיל, וזאת בשונה מהשפה האנגלית שבה חלק משמות האותיות כלל לא מייצג את הצליל שלהן (למשל, ‘w’ ו ‘y’). 4. שחקו משחקי צלילים של פירוק והרכבת הצלילים של המילה: בשפה המקצועית קוראים לזה – מודעות פונולוגית. מודעות פונולוגית פירושה המודעות שמילים מורכבות מצלילים והיכולת של הילד לעשות מניפולציות על הצלילים של המילה, זהו עוד אחד מהמדדים החשובים לניבוי הצלחה של רכישת קריאה. ילדים בעלי מודעות פונולוגית טובה ירכשו בקלות את הקריאה. מדוע? כי כדי לפענח את המילה הכתובה, לפחות בראשית הדרך עד שהיא מזוהה באופן אוטומטי, הילד צריך לפרק כל אות במילה לאמר את הצליל ואז לחבר את רצף הצלילים יחדיו כדי שהוא יקבל מילה משמעותית. למשל, הילד יאמר את רצף הצלילים k- e- l- e- v מה יצא לי ? "כלב") . משחקים של מודעות פונולוגית אפשר לעשות בכל מקום וזמן, אפילו בחושך: למשל, באיזו הברה מתחילה המילה "סבא" איזו עוד מילה מתחילה ב- /sa/ כמו סבא… ויש עוד אינספור רעיונות ודוגמאות. חשוב להדגיש ששפה (דבורה וכתובה) נלמדת ונרכשת רק בתוך הקשר, עניין והשתתפות פעילה ולכן כדאי להיות יצירתיים. תבחרו פעילויות שייסבו לכם ולילדיכם הנאה וזמן איכות אמיתי. למשל, תקראו יחד ספרים שהילד אוהב, ואולי כבר מכיר, מהשפה האחרת. אפשר לבחור ספרי בישול ולהנות גם מהשפה העברית, וגם מחוויית הבישול המשותפת, או להחליט לבנות יחד מטוס שהוראות הבנייה שלו בעברית. בכל מקרה, כדאי לזכור שבמקרה של לימוד שפה, הכלל "כמה שיותר – יותר טוב", נכון. ובמקרה הזה: כל המוסיף, כלל לא גורע, אלא להיפך. דו-לשוניות היא מתנה נפלאה שאתם מעניקים לילדיכם. בטווח הארוך זה אכן רווח כפול והדבר הכי מדהים ברכישת שפה זה שאין לה שעה קבועה במערכת; שפה חיה, נושמת ומתפתחת בכל רגע נתון, ואותי, באופן אישי, זה מפליא ומרגש בכל פעם מחדש. עוד על התפתחות שפה, עידוד קריאה ודו לשוניות תוכלו למצוא בפורום להורים לילדים דו לשוניים בפייסבוק. * המאמר התפרסם לראשונה באתר "תכף נשוב!"
0 Comments
|